אש? על הפנים
פרידה מבת הזוג שלך לאחר שלושה עשורים אמורה להיות מתכון מוצלח לאלבום חשוף ומרגש. במקום זאת, באלבומו החדש בחר רמי קלינשטיין להסתפק בקלישאות מרוככות שאפילו לא מנסות לכוון למטרה. סנונית ליס קיבלה אהבה סוג ב'
אלבומו החדש של רמי קלינשטיין, "שיר חשוף", הוא הראשון שמוציא היוצר המנוסה מאז גירושיו המתוקשרים מאשתו ופרידתו מחברת התקליטים הליקון. אפשר היה לצפות שהפרידה תצית בקלינשטיין להט או מקוריות, אך התוצאה מלמדת אחרת. אם קיוויתם למצוא בשירי האלבום משהו מהרגש הגולמי שהיה בתקליטיו הראשונים, אתם צפויים להתאכזב. גם באלבום החדש ממשיך קלינשטיין, שכשרונו אינו מוטל בספק, לדשדש באותה בריכת מינסטרים משמימה בה הוא טובל מאז "תפוחים ותמרים".
כפי שמעיד השם "שיר חשוף", באלבום האולפן העשירי שלו שואף קלינשטיין להציג את עצמו באופן כנה וגלוי מבעבר. רוב שיריו הם בלדות שקטות העוסקות בנושאים אישיים, ההפקה המוזיקלית נקיה ועדכנית בהשוואה לאלבומיו הקודמים ולא תשמעו בו, למרבה השמחה, להיטי פופ מטופשים כמו "תגיד את זה כבר". אלא שלמרות נתוני הפתיחה המבטיחים, האלבום לא מספק אמירה טקסטואלית או מוזיקלית החורגת במאום מהבנאלי ומהצפוי ביותר.
רבים מהשירים אמנם עוסקים בפרידה, אך קשה למצוא בהם עצב חשוף. זה אלבום מפויס עד כדי נמנום, שמגיש בזה אחר זה שירי אמצע-הדרך מרוככים. שיר אחר שיר הוא מציג קלישאות מרוטשות אודות פרידה באמצע החיים. אם להסתמך על האלבום, מדובר בחוויה לא נעימה, אך יותר מכך - בהזדמנות נפלאה להעצמה אישית ולגילוי עצמי מחודש. דבר מהותי מאוד חסר במכלול הזה, והוא הצעקה, כאב פשוט שיוצא מהקרביים. האלבום מתאר סליחה והשלמה מבלי לתאר השבר שבחווית הפרידה, וכתוצאה מכך מעורר תחושה לא אמינה.
שירי האלבום שאינם עוסקים ברומנטיקה מדלגים בין קלישאות כל ישראליות מפוהקות: חיילים ביום השחרור, השמים שיעזרו לכל (או שלא) והמלאך שבכל אדם. לחניו של קלינשטיין הם נעימים, אך צפויים להפליא וחסרי תעוזה. באלבום כמה שירים קליטים שעשויים להתנגן בפלייליסטים בהצלחה, כמו "מכל הרגעים" - בלדת בלוז-פופ חביבה, אך אין ביניהם להיט גדול או סוחף באמת. אף אחד מהם לא מגיע לקרסוליהן של בלדות נוגות שביצע קלינשטיין בעבר כמו "על הגשר הישן" או "חוץ ממך כלום".
השיר היחיד באלבום שחושף טפח ומצליח לייצר תחושת כנות, הוא גם היחיד שאת מילותיו כתב קלינשטיין בעצמו – "האם אהבתי". בניגוד לשאר שירי האלבום, הוא מציג כאב מבלי ליפול לבנאליות או לרכך אותו באמצעות מוסר השכל. רגעי חסד נוספים באלבום הם קטעי הנגינה בפסנתר - קלינשטיין הוא קלידן מחונן, ונשמע שבנגינתו הצליח להביע רגש שהתקשה להעביר באמצעות התכנים שבחר.
רמי קלינשטיין - שיר חשוף (הד ארצי)
קשה שלא להשוות בין "שיר חשוף" לבין "רמזים", אלבומה האחרון של ריטה. בשניהם ניצבו האמנים בפני משימה דומה – להוכיח את עצמם לאחר פרידה ושחיקה בקריירה. שניהם הגישו שירים שקטים העוסקים באותה הפרידה, אלא שבעוד ריטה השילה מעליה את המניירות הישנות והמציאה את עצמה מחדש, קלינשטיין לא מצליח להחלץ מהבינוניות שאפיינה את אלבומיו האחרונים. אולי הבעיה תלויה בכך שאת האלבום הפיק לעצמו, וייתכן שכדי להביא מוצר מעניין יותר עליו למצוא מפיק שיעשה עבורו את העבודה הזו, בדומה למה שעברי לידר עשה לריטה, ויעזור לו לבצע בחירות מוזיקליות אמיצות ולהחשף, אבל הפעם באמת.
קשה שלא להשוות בין "שיר חשוף" לבין "רמזים", אלבומה האחרון של ריטה. בשניהם ניצבו האמנים בפני משימה דומה – להוכיח את עצמם לאחר פרידה ושחיקה בקריירה