עדיין רוחני, אחי?

היום בסינגלים: אברהם טל נושף רוחניות בעורף של מוש בן ארי, המושבה מייבשים אפילו את הכנרת, דוד סלם עושה חרוזים בלי לחשוב, יוני פוליקר שר לכם בגובה העיניים, ואיתן שפירא איננו טייס - אבל בכל זאת זוכה להערכה

אברהם טל // פסטיבל (4:18)

אם הכל יתקתק לפי התוכנית, אברהם טל של אחרי "שוטי הנבואה", יעבור מסלול דומה לזה שעבר מוש בן ארי כשהפריד את קריירת הסולו שלו מהקריירה בלהקת "שבע". השירה הגבוהה של טל, שאפיינה אותו עוד בלהקת האם שלו, מצליחה לייחד אותו בנוף הזמרים הישראלים. אמנם זה לא הפלצט של דוד ד'אור, אבל זה עובר בתור סימן זיהוי.

לצד כל אלה, "פסטיבל" לא מביא איתו בשורה חדשה מעבר לאווירת הרוחניקיות שאברהם טל סחב איתו עד כה. "איזה פסטיבל אתה מארגן מעל העננים / נשמות טובות מחפשות עצים נדיבים / ילדים קטנים עוצרים תנועת קרחונים / וצלילי הדיג' נשמעים למרחקים". יש כאן מן מבט של אפטר פארטי בגן עדן עם פואנטה לא ברורה, אם בכלל. אבל הביצוע, לעומת זאת, עובד על פי התוכנית של טל: רוחניקיות – יש, פלצט – יש, פזמון חוזר – יש. מוש, מאחוריך.

מילים: רני אייזנברג, אברהם טל / לחן: אברהם טל

המושבה // בוא (3:43)

אני מהמר שכבר עכשיו אפשר לחלק את הקהל של המושבה לשניים: אלה שממש אוהבים אותם ואלה שלא סובלים. אי אפשר לעמוד באמצע, בטח לא אחרי שטחנו לנו עד דק את "ים", סינגל הבכורה שלהם. כמעט חודשיים אחרי, עומדות בפנינו שתי אופציות: להיות אוהבי ים כפייתיים, או לעודד את ייבוש הכנרת.

"בוא" נשמע הרבה יותר מוסיקלי ופורה מאשר הלהיט הקודם. הסיבה העיקרית היא ההפקה המוסיקלית של בן הנדלר, ולאו דווקא התוכן עצמו, שמרגיש כמו גרסת 2008 לשיר "האורח" של "הכל עובר חביבי", שאולי יתפוס טוב יותר במידה ואתם לא מאלה שהתמכרו ל"ים".

מילים: דין כרמל / לחן: המושבה

דוד סלם // הרגע שלנו (4:04)

דוד סלם נתן את כוחו בעונה הרביעית של "כוכב נולד", והגיע עד רבע הגמר, לא לפני שנחקק בזיכרון כאותו זמר צרפתי שוורי לאב יזראל ומקווה לעשות כאן מוסיקה. אחרי התוכנית הוא חבר לעמיר חדד, פליט נוסף מהתוכנית, והשניים פצחו בעבודה משותפת. ללא קשר להכרה שלו בישראל, סלם עושה חיל בחו"ל ומופיע שם בקהילות יהודיות. אבל בתרגום לעברית, זה כמו להופיע בלהקת חתונות בישראל – יש בזה כסף, אבל בכלל לא בטוח שזה מגניב.

בימים אלה סלם מוציא סינגל חדש מהאלבום שבדרך, ומייצג את כל מה שאנחנו לא צריכים יותר בפופ הישראלי. עוד שיר חתונות חסר כל אמירה, חסר ייחוד ואף לוקה בגזרת ההבעה. סלם שר בפזמון החוזר: "ייעצר העולם / לא נפחד / כי שנינו ביחד / לעולם ועד". מבחינת החריזה זה עובר, אבל זה יוצר כאן סוג של פרדוקס – איך הם יהיו ביחד לעולם ועד, בעוד שהעולם ייעצר – ולפי כך – ייכחד. מה שמוביל להנחה הסבירה שאין יותר מדי מחשבה בעשייה האמנותית שלפנינו. ייתכן שזה ממש לא בכוונה, מה שעושה את הסיפור הזה לעצוב עוד יותר.

מילים: עמרי דגן / לחן: דוד סלם, עמרי דגן

יוני פוליקר // ואני לא (3:42)

יוני פוליקר המצוין (ובפעם האחרונה - האחיין של) משחרר סינגל אחרון לפני ש"כלום", אלבום הבכורה שלו, יוצא למדפים. אם מישהו בקטע של לקנות לי מתנה לחג, לא אוכל לספק לו רמז אחד נוסף. איזה יופי של שיר: "לא רוצה שתחכי שם מעבר לים / לא אשלח לך את ליבי עם הרוח עד לשם / אשאר בקצה העולם, על הפצע אפזר / את המלח על הזמן שלבד אני עובר".

בעולם מושלם, יוני פוליקר היה מתברג לקונצנזוס בתור יוצר מיינסטרימי ולא פונה לשוליים קיצוניים, ולמרות הצהרותיו על השפעות גראנג'יות - הוא לא נשמע כאילו הגיע מסיאטל.
פוליקר איננו זמר גדול, אבל הוא שר וכותב בגובה העיניים, השירים שלו יפים ואין סיבה שחומרים כאלה לא יגיעו לקהל גדול.

מילים ולחן: יוני פוליקר

איתן שפירא // זמן לבד (3:17)

תכירו את איתן שפירא (אין קשר ליונתן), שעובד בשלוש השנים האחרונות על אלבום הבכורה שלו עם המפיק המוסיקלי אדם גורליצקי, שהצטרף לאחרונה כקלידן ללהקת "מטאפיקס". שפירא משחרר בימים אלה את "זמן לבד", סינגל הבכורה שלו, שעוסק ומעיד על החומרים האחרים שבדרך – יחסים בינו לבינה, ובינו לבין עצמו.

אז נכון, היינו במקום הזה, ושמענו כבר עשרות אלפי שירים. אז מה מייחד את איתן שפירא, שכמוהו אמא כבר הכירה? קודם כל ההגשה הפשוטה שלו שלא גובלת בפשיעה אופיינית לשאר "מגישים" חפים ממוסיקליות שמכריחים אותך לשבת ולשמוע על החיים שלהם, מבלי שהם שמעו את עצמם קודם לכן. אדם גורליצקי עשה כאן עבודה יפה, שממשיכה גם בשירים נוספים טובים שנמצאים במייספייס של שפירא. תיכנסו ותבדקו שם את "גבר גבר" המצוין. איתן שפירא לא מכוון גבוה ולצד זה גם לא קופץ מעל הפופיק. אי אפשר שלא להעריך את זה.

מילים ולחן: איתן שפירא