קוטג' בארומה

היום בסינגלים: שלומי שבת בסנדוויץ' ים תיכוני, קוטג' יוצא מהבית לדרך עצמאית ורק שגיא זקוסקי מחובר למציאות

קוטג' // איזו אישה (3:35)

הראפר הנהדר קוטג' עומד להוציא, סוף סוף, אלבום סולו, ומשחרר סינגל כפול מתוכו. לצד "איזו אישה" מצורף גם שיר רגאיי קליל בשם "שחור ולבן", אולם הסינגל הראשון נשמע מוצלח הרבה יותר. קוטג' עבד עד כה בעיקר עם קוואמי (אם במסגרת "בויאקה" המנוחה או בקריירת הסולו של קוואמי תבדל"א), ובד בבד עבד עם מוסיקאים נוספים כמו אפרים שמיר, מומי לוי, סאני דהרי ונוספים. קשה להתעלם מהצבעוניות של קוטג', שמציגה ראפר אחר, שלא לוקח את עצמו ברצינות מדי, להבדיל ממשפחות ההיפ-הופ המאורגנות בארץ. בדף המייספייס שלו יש שני שירים נוספים. פשוט כיף.

מילים ולחן: קוטג'

שלומי שבת // תרצי בי (4:10)

שלומי שבת בדרך לאלבום חדש (11 במספר), הפעם תחת הלייבל של ארומה, עם סינגל ראשון שכתבה לו לא אחרת מאשר אפרת בוימולד. זו הפעם הראשונה שבוימולד כותבת טקסט, והאמת היא שהתוצאה לא רעה בכלל.

למרות ששבת אינו פורץ דרך, הוא אחד הזמרים הכי עממיים ואהובים בסביבה, והוא יודע איך לכתוב לחנים קליטים ומלטפים לקהל שלו. "תרצי בי" הוא סך הכל עוד רצועת פופ ים תיכונית, כבר שמענו אותה פעם וסביר להניח שנשמע כמותה עוד בעתיד. ועדיין, יש לנו הרגשה שלא יחסרו לה אוהדים.

מילים: אפרת בוימולד / לחן: שלומי שבת

רינו ריינס מארח את רונית ראסטה // יש לה (3:17)

אפרופו פופ, הפעם לא ים תיכוני - נוי אלוש משיק בימים אלה פרויקט חדש תחת השם "רינו ריינס", פרויקט דאנס בשיתוף עם רונית ראסטה. עד כה, בין היתר, אלוש הוציא סינגלים דוגמת "פתטי", הוא האחראי לשיר המעריץ הפיקטיבי של נינט (תחת השם ערן יולבסקי), כמו כן יצר מוסיקה במסגרת "חובבי ציון" וכעת נוחת בפרויקט הנוכחי. "יש לה" הוא שיר דאנס נהדר שעושה את העבודה.

אבל האם צריך לחכות גם לשירים בגוף ראשון של נוי אלוש, אולי תחת השם שלו, עם גיטרה אקוסטית ביד ופזמונים חוזרים על ילדות נשכחת? אלוש הוא גם עיתונאי מוסיקה, ויש להמר שכבר חידד את הטעם המוסיקלי שלו אחרי שדגם ולגם מכל הכיוונים. בינתיים הוא בוחר בפופ המסחרי, וכנראה גם יודע איך לעשות זאת.

מילים ולחן: נוי אלוש

פינתה חי // מחכים לסופרמן (4:28)

פינתה חי משחררים סינגל נוסף מהאלבום שבדרך, עליו הם עובדים יחד עם סולן "פורטרט", רון רוזנפלד. "מחכים לסופרמן" רוצה להיות שיר מחאה אבל לא מצליח להעביר את הסאטירה שביקש. זה נשמע כמו שיר של עדי מדנס, רק שעדי מדנס עושה את זה הרבה יותר טוב. אולי זה הלחן שלא משרת נכונה את הטקסט, הטמפו, ההפקה המוסיקלית, או כולם ביחד. אני שמעתי את השיר הזה וישבתי על הכסא באותה תנוחה לכל אורכו, בלי תזוזה. האם זו הייתה הכוונה?

מילים ולחן: חי אלעזרי ורון רוזנפלד

שגיא זקוסקי // מציאותי (3:47)

המוסיקאי שגיא זקוסקי משחרר סינגל ראשון מתוך אלבום הבכורה שבדרך שייקרא "אבן אל אבן". הרזומה המקצועי שלו עד כה מסגיר בחור מוכשר ועסוק למדי: הפקה מוסיקלית של האלבום "השער נפתח" של ארז הלוי, "מתמטיקה" של אמיר נגבי והפקה של שני אלבומי ג'אז ; לימודים מלאים באקדמיה למוסיקה בירושלים, בית ספר רימון ; הלחנת מוסיקה לסרטים, תיאטרון ועוד. לו"ז צפוף.

"מציאותי" הוא שיר רוק טוב שמנסה לגעת בהוויה הישראלית ונשמע כמו הבטחה לכך שזקוסקי עומד להוציא אלבום מעניין. דף המייספייס שלו כולל שירים מוצלחים יותר, כמו "תקוות השווא" או "נחמה" (הכל-כך מרגש, על אימו המנוחה שנפטרה לפני עשר שנים) – שניהם ביצועים שקטים יותר, בהם הנוכחות שלו כסולן מורגשת ומשכנעת יותר לעומת הסינגל הרשמי שיצא, אולי גם בגלל מושא הכתיבה. תיכנסו ולא תתאכזבו. באחריות.

מילים ולחן: שגיא זקוסקי