מויש, אני אוהב אותך!

תקווה ארוכת שנים, לחזות בהופעה של מוריסי בתל אביב, מלווה פליטי אייטיז וחובבי רוק'נ'רול רבים בישראל. אחרי מספר לא קטן של ניסיונות כושלים להביאו לארץ - וכאן המקום לחזק את ידיו של שוקי וייס - אמש זה סוף סוף קרה. סטיבן פטריק מוריסי עלה על הבמה בביתן 1 בתל אביב והפאניקה החלה. ליודעי דבר ולרבים ממעריציו עוד מימי להקת הסמית'ס האגדית, מדובר ברגע היסטורי. לא פחות.

לפני שמוריסי עלה לבמה, הופיע אסף אבידן, אבל את החימום העיקרי נתנו הניו יורק דולז, מהלהקות החשובות והמשפיעות ביותר על מוסיקת הפאנק והרוק לדורותיו, לפי בקשתו המיוחדת של מוריסי, שבצעירותו הקים ושימש כנשיא מועדון המעריצים הבריטי של הלהקה ובשנת 2004 הגשים חלום ואיחד את חברי הלהקה להופעה בפסטיבל Meltdown האנגלי, תחת ניהולו האמנותי. הקהל ברובו לא היה קהל הבית שלהם ולמרות שנתנו הופעה טובה הדולז התקבלו מעט בקרירות. מי שמחפש לבלות איתם לילה יעשה זאת הערב, בבארבי בתל אביב בהופעה נפרדת שלהם.

סוזי סורפרייז

ואז זה קרה. אחרי בילד אפ ארוך למדי של אסופת קליפים משונה משנות השישים - שכללה בין השאר שיר של בריז'יט בארדו, הופעה טלוויזיונית של הדולז, סרט התמסטלות ביתי שלהם, מבט ארוך על מנצ'סטר, עיר הולדתו האפורה, וקטע מסרט בלשים ישן בו מחפשות הדמויות אחר אחד בשם מוריסי - הוא סוף סוף עולה לבמה. הקהל, שהיה בשלב זה חסר סבלנות ומעט אגרסיבי, מקבל אותו בהתלהבות גדולה. הוא מצידו, פותח בכמה שורות מתוך "ישראל" של סוזי והבאנשיז ומתייחס בהומור לביטול הופעתה: "חברתי סוזי הייתה אמורה להיות כאן היום, אבל היא איננה. אני לא יודע למה. גם היא לא יודעת למה". מיד אחר כך פותח הפה הגדול ממנצ'סטר את ההופעה עם " Last Of The Famous International Playboys" והקהל יוצא מגדרו. מוריסי מציין כי זו זכות גדולה להיות כאן בתל אביב ומפנק את הקהל עם יותר נאמברים של הסמית'ס ממה שהוא נוהג לתת בדרך כלל, כולל "every day is like Sunday ", "ask", "vicar in a tutu" , " Death Of A Disco Dancer", " How Soon Is Now" ועוד.

המלך הוא עירום

הוא מעיף לקהל את הז'אקט (איב סאן לורן) והחולצה וחושף גוף בנוי ושזוף. הוא לובש חולצה שחורה, אבל גם היא נזרקת לקהל. השירים הגדולים שלו ממלאים את החלל: " Irish Blood, English Heart", " Why Don't You Find Out For Yourself?", " Life Is A Pigsty", " The Loop" וגם " All You Need Is Me". בסיום הביצוע של " The World Is Full Of Crashing Bores", הוא מספר כי טיפוסים כאלה הוא פוגש הרבה בכל העולם ומשרבב את שמה של קיילי מינו (רמז עבה להסתייגותו, בלשון המעטה, על כך שקיבלה אות אצולה ממלכת אנגליה על תרומתה למוסיקה לפני כחודש). בהמשך הוא מבצע גם את " I Just Want To See The Boy Happy" מאלבומו האחרון, " That's How People Grow Up", "" First Of The Gang To Die, " I'm Throwing My Arms Around Paris" ועוד. כשמוריסי מרגיש שהקהל אינו מכיר את השיר הוא לא מתעצל לציין את שמו.

ההפקה המשובחת והפרפקציוניסטית של מוריסי וההשקעה בסאונד מצוין משתלמים. כאחד האמנים הבינלאומיים המבוקשים ביותר בעולם ניכר כי יש לו סטנדרטים גבוהים משלו בכל הקשור לסאונד, לפרפורמנס ולנגנים המעולים שמלווים אותו. על ההשקעה הזו ועל תשומת הלב לכל הפרטים הקטנים מחזיר לו הקהל בתשואות רמות ובאהבה רבה, וכך, באופן רשמי, נעלמות כלא היו התחושות הקודרות שאפפו את הגעתו לארץ, עם פרסום הידיעה כי סוזי ביטלה את הופעתה (איתה נגוזה כל תקווה לחזות ב-"Interlude" , הדואט הנצחי של השניים) והעובדה שההופעה הועברה מפארק הירקון לביתן 1 בגני התערוכה.

אזעקת אמת בתל אביב

לאורך כל ההופעה, שנמשכה כשעתיים, מוריסי מפלרטט עם הקהל, שואל אם מישהו ראה אותו משתזף בים בעירום, נשכב על הבמה, לפעמים הוא יורד ממנה בזמן שהלהקה ממשיכה לנגן ומסביר, שופע חוש הומור, "סליחה, היה לי טלפון". מוריסי, האיש והאייקון, תיכף בן 50 ונראה מצוין, חשף אמש מעט מהאישיות המורכבת שלו. בשילוב עם קצת ציניות, הרבה חיוכים וקורטוב של ריחוק אנגלי מאופק הוא העניק חוויה בלתי נשכחת למי שהגיעו לתת לו כבוד. השנה מוריסי הוציא אלבום אוסף הכולל שני סינגלים חדשים, בספטמבר מתעתד לצאת אלבום חדש והוא עדיין נמצא בשיאו וממלא אולמות ופארקים בכל רחבי העולם. אמש האאוטסיידר הנצחי של עולם המוסיקה, אהב את הקהל שלו בתל אביב. וזה לא היה חלום. וגם לא אזעקת שווא.

מוריסי מעיף לעבר הקהל את הז'אקט והחולצה וחושף גוף בנוי ושזוף. האאוטסיידר הנצחי של עולם המוסיקה, אהב את הקהל שלו בתל אביב