גיצי קיץ

הגיץ // איזה יופי משו משו משו (2:39)

הדיבורים על יציאתו של "הגיץ" לשוק המוסיקה החלו לטפטף עם צאת האלבום האחרון של להקת "טיפקס", שכן קובי אוז אחראי על ההפקה המוסיקלית של האמן החדש. הגיץ עצמו הוא יגאל פילר, מוסיקאי בן 31, שעובד יחד עם אורן ג'ורנו ואלון מוטקין, כשעל שרביט המנצח נמצא, כאמור, קובי אוז.

הגיץ משחרר בימים אלה סינגל מרובע (!) שנותן חבילת היכרות גדולה ומכובדת. מגוונת ומעניינת – אפשר להתווכח על זה. יש כאן רצון לעשות שמח נטו, וזה לא דבר רע. אבל לא בטוח כמה רחוק יגיע הפרויקט הזה, כשהמדינה שטופה בקומיקאים עם בעיית גדלות בימתית. הגיץ הוא בעצם גיבור על, כנראה כזה שכולנו חיכינו לו. היה כזה גם ב-2005, קראו לו המSיח (ליאור שולמן), כך שמקוריות היא לא שם המשחק כאן (מבלי שנכניס לשיחה את איש החרגול).

אבל הפוקוס הגדול, מה לעשות, הוא על קובי אוז, שחרף החיבור המובן שלו לפילר, לא יוכל אף פעם לנצח את עצמו. אוז מפיק מוסיקלי מצוין ("המכונה של הגרוב", "מכונת השירים הגדולה"), וגם יודע לעשות שמח על הנשמה ולגעת עמוק כשצריך בתור סולן. אבל הוא קריקטורה אנושית, אותנטית, לא אחת שמתחבאת מאחורי דמות, בטח לא של גיבור על. בלי קשר לכל אלה, הגיץ עצמו לא לקח אותי למקומות בילוי חדשים, או נתן משהו שאי אפשר לקבל כל יום בין 14:00-16:00 אצל דידי הררי.

מילים ולחן: יגאל פילר, אורן ג'ורנו

דניאל סלומון // לפעמים (4:12)

דניאל סלומון ישב על הפסנתר וכתב עוד בלדת אהבה, הפעם עבור סדרת הטלוויזיה החדשה "רביעיית רן" המשודרת ב-yes. לצד אלבומיו המצליחים, סלומון כבר הוכיח את עצמו ככותב פסקולים מוכשר, בין מדובר בהצגות תיאטרון, סרטי טלוויזיה או סרטי קולנוע ("מישהו לרוץ איתו", "הסודות").

הסיפור בשיר מציג עוד גבר מבולבל, שמונע מהסתכלות שלילית על משהו חיובי: "ולפעמים אני רוצה לברוח, לרוץ מהר לאבד שוב כוח, לפעמים אני שוכח שאת פה". סלומון הינו כותב רגיש ועדין, משחק בעולם מסחרי אבל מביא את מה שהוא הכי אוהב. הוא לא המציא את עצמו מחדש בשיר הזה, אבל גם לא צריך להתיימר ולחשוב שהיה כאן ניסיון כזה מלכתחילה.

מילים ולחן: דניאל סלומון

דוד ד'אור (שירת רבים) // לכה דודי (4:22)

דוד ד'אור מגיש שיר ראשון מתוך הפרויקט "שירת רבים", המשותף גם לפטריק סבג, רועי כהן, עמית עמרמי (אין קשר לח"מ) והפייטן ליאור אלמליח. הפרויקט, סליחה על החידוש, יגיש טקסטים מהמסורת היהודית בהגשת הגברדיא המשובחת הנ"ל. פיטר גבריאל בכבודו ובעצמו שמע את השיר הזה והתאהב.

אבל עם כל הכבוד לפיטר גבריאל – וגם לכל העוסקים במלאכה – נרים את הראש השמיימה ונזעק שלוש פעמים "די!". מספיק עם כל הפרויקטים האלו. נראה שהעניין מוצה בשנה האחרונה ע"י מאיר בנאי, שלמה גרוניך, עמיר בניון (שמיד נחזור אליו) ואהוד בנאי, שהצטרף לאחרונה למועדון הכי מדליק בעיר. אתם מרגישים יהודים ורוצים לספר על זה, בבקשה – תכתבו בשפתכם. הייתי מתפלל שהגל הזה ייפסק, אבל מישהו עוד עלול לתפוס אותי במילה, להלחין את זה ולהקליט פרויקט חדש. אני בעד לקרוא לו "שירת יחיד".

מילים: ר' שלמה הלוי אלקבץ / לחן: עממי, דוד ד'אור ופטריק סבג

עמיר בניון מארח את אבי עברי // נדבר מחר (4:16)

עמיר בניון משחרר סינגל שני מאלבומו החדש שבדרך, והפעם הוא מארח את הזמר הנהדר אבי עברי, שהוציא בשנה שעברה את אלבום הבכורה שלו "אושר בטוח" (בארבי רקורדס). כיאה להכנסת אורחים מנומסת ולמידות הטובות של בניון, עברי עצמו ומגיש את התחושות של בניון מההסתכלות של החברה אליו ("עוד איש, עוד מטורף שמחכה למשיח.. לילה טוב, משוגע זו לא מלה גסה יותר").

הצבע הקולי שיוצא משני הזמרים הנהדרים האלה מגיע לשיאו בפזמון החוזר, מה שנותן לנו את אחד הדואטים היפים של השנה. חיכיתי הרבה זמן לשיר כזה מעמיר בניון, שמדבר על הדברים שמעבר לכיפה וההתחזקות היומיומית.

מילים ולחן: עמיר בניון

אמילי קרפל // נמשים (3:45)

אמילי קרפל הנהדרת (והמנומשת) משחררת את שיר הנושא של אלבום הסולו שלה "נמשים", הפעם בעזרת גליה ירון בגזרה הטקסטואלית. אחרי שני סינגלים מוצלחים יותר ("כאן אני עומדת") ומוצלחים פחות ("טיפה"), אמילי קרפל עומדת לפני שחרור האלבום עם תוצאה מכובדת של 2:1 לזכותה.

אמילי קרפל לא שופכת את הלב במסגרת קונספט בנאלי סוחף דמעות ורגש מתפרץ בליווי דינמיקה עולה ויורדת של בס-תופים (ע"ע שירים אחרים שמושמעים ממש כרגע), להיפך "נמשים" הוא שיר פופ מוצלח ביותר, שלא נשען רק על ההפקה המוסיקלית הנעימה, אלא גם מציע עניין מסוים. ולא, זאת לא מילה גסה.

מילים: אמילי קרפל, גליה ירון / לחן: אמילי קרפל, תומר אדם לנציגר, ניר אוורבוך