מרגישים אחרת

סינרגיה// מתי את חוזרת? (3:43)

קשה להתווכח עם ההצלחה של להקת סינרגיה, שהחלה להתמקם בלב הקונצנזוס עם צאת אלבומה השני "מרגיש אחר". כעת מוציאים חברי הלהקה סינגל ראשון מאלבום שלישי שבדרך, הפעם עם תומר מייזנר מאחורי התופים, אחרי שאיתן רז עזב לטובת סיבוב ההופעות עם ריטה.

"מתי את חוזרת?" שוב בא לחדד את האיכויות של חברי הלהקה, לצד הצדדים החלשים שלהם בתור כוח יוצר ומשותף. הלהקה עובדת במלוא הרצינות בכל מה שקשור לעיבודים והפקה מוסיקלית, וברמה הזאת מדובר בשיר בהחלט מוצלח, בהשקעה חשיבתית ורגשית כאחד.

הצד החלש, מה לעשות, שוב טמון בסיפור הפשוט שהשיר רוצה להעביר. לא ברור מדוע סינרגיה מתעקשים לכתוב את הטקסטים שלהם בעצמם. הם משקיעים המון אנרגיה בהפקה המוסיקלית, שבהחלט מעמידה כאן רף מקצועי ואיכותי, אבל יורים לעצמם ברגל בבנאליות של הטקסטים שלהם. אף אחד לא מצפה מסינרגיה להביא משהו נוסח עמיר לב, אבל יש מספיק כותבים בפופ המסחרי בישראל שיודעים לנפק טקסט יפה ומרגש שיכול להתאים כמו כפפה למוסיקה שלהם.

מילים: רון הופמן, בנואה / לחן: רון הופמן

הדרה לוין ארדי// בואי אראה לך את סוף העולם מקרוב (5:19)

הדרה לוין ארדי משחררת סינגל נוסף מהאלבום הראשון שלה בעברית – "כאילו אין מחר" (הד ארצי). לוין ארדי היא אמנית בלב ובנפש ולאו דווקא בגלל הנישה האמנותית שבתוכה היא מתקיימת. היא נכנסה לעולם המוסיקה כיוצרת ומבצעת לפני פחות מעשר שנים, ורק באמצע שנות השלושים לחייה הוציאה את אלבום הסולו שלה.

האלבום העברי הראשון שלה יוצא לאור אחרי שהוציאה כבר שמונה אלבומים באנגלית. צריך לשמוע אותה כדי להבין עד כמה היא מוצלחת ומי ששייך לנישה שאוהבת אותה יודע על מה מדובר. "בואי אראה לך את סוף העולם מקרוב" הוא עוד התכתבות עצמית בגוף שני, שלוין ארדי כנראה מנהלת מול עצמה דרך שירה, פסנתר וראפ. למרות ההספק הלועזי הגדול שלה, ההגשה שלה בעברית עדיין נשמעת מעט בתולית, ומצד שני גם ברורה ומדויקת. כמו אחת שאף פעם לא עשתה את זה אבל יודעת בדיוק מה היא רוצה.

מילים ולחן: הדרה לוין ארדי

רכבת לונה פארק// שמע את קולי (4:05)

"רכבת לונה פארק" הוא אחד הפרויקטים המוצלחים שיצאו כאן בשנים האחרונות, מה שיכונה בדפי ההיסטוריה כתקופת הפוסט-פרויקטים ע"ש עידן רייכל. הפרויקט כולל שיתוף פעולה מוסיקלי בין ילדי בית השנטי, תלמידי בי"ס Muzik ודודי לוי שניהל מוסיקלית.

"שמע את קולי" מצליח לשים את האצבע על הנקודה הקשה שמפילה עשרות שירי זעקה ותחנונים למי שאמורים להיות אחראים על כל מה שקורה ולא קורה פה. הנקודה הזאת נקראת אמינות. הביצוע של אן שטרייכמן מרגש וקולע, עד שגם מי שאין לו אפילו רבע אמונה יכול להאמין לה עד הנשימה האחרונה.

מילים: ילדי בית השנטי ואן שטרייכמן / לחן: אן שטרייכמן ותומרן

עילם גרוס// איינשטיין באמסטרדם (3:56)

הכירו את פרופסור עילם גרוס, חוקר חלקיקים מעולם הפיסיקה המוציא בימים אלה סנונית ראשונה מאלבום הבכורה שלו. בין עבודה במכון ויצמן ו-Cern, המרכז האירופאי לחקר הגרעין, פרופ' גרוס מתעקש גם לשבת וללטש את ההתמחות שלו כסינגר-סונגרייטר.

אם "איינשטיין באמסטרדם" מהווה מדגם מייצג, אז אנחנו צפויים לקבל אלבום פולק אישי ואינטליגנטי, מהול בקורטוב של הומור ואהבה למוסיקה. גרוס מגיש כאן שיר סיפור מושלם מזן משובח, בליווי הקולות של דנה בקר המצוינת (פונץ', עדי מדנס). בבתים הוא מטייל ומספר ובפזמון הוא מעביר את הזרקור לזאת שלידו שפשוט נצמדת אליו. מעבר חד שהופך את השיר הזה משיר פשוט למצוין.

מילים ולחן: עילם גרוס

גליה צור// אי מייל לארצי (3:53)

בין אינפלציית ההילולות לחגיגות ה-60 של ישראל, קשה למצא משהו אישי שלא כולל סעיף לאומי שמבקש לגעת בכו-לם. יכול להיות שהמחפש בכלל מועד לכשלון מראש כי אין מקום לנימה אישית כשחוגגים לכולנו יומולדת. גליה צור מגישה בכל זאת ניסיון מוצלח, עם הסינגל החדש שלה "אי מייל לארצי".

צור היא בתו החורגת של רפאל (רפול) איתן ז"ל, ואת דרכה המוסיקלית החלה כמנחת ערבי שירה בציבור. קילמוטרז' בימתי נוסף שצברה היה דרך המופע "כבר גלובלי קטן", הכולל שירים ספרדיים שתרגמה לעברית. "אי מייל לארצי" לקוח גם מאלבום הבכורה עליו צור עובדת בימים אלה, למרות שאפשר לקוות שהיא תוותר על השיר הזה, שימצה את עצמו בשבוע הבא, וספק אם יעמוד במבחן הזה עם שאר חבריו לכיתה. רוצה לומר: לכי על שירים באמת אישיים ולא ניתוחים חברתיים של איפה אנחנו היום.

מילים ולחן: גליה צור