עלמה זהב

עלמה זהר, בתו של יענקלה רוטבליט, משחררת סנונית, לאה שבת מתחזקת דתית, דני רובס חוזר, דן תורן בהופעה ואמנים מתגייסים לטובת הסביבה. סינגלים

דני רובס// גילי (3:50)

האלבום החדש של דני רובס קשה לעיכול בשמיעה ראשונה. זה לא שהוא מורכב מדי או מגרד את סף הגאונות, פשוט השמיעה אותו מלווה בקולות פנימיים המתווכחים עם עצמם אחרי כל שיר בשאלות בסגנון "האם לזה חיכינו 12 שנים?"

אבל אחרי שיורדים מהפאסון הקשוח ועמדת התחקיר הממלכתי, מתגלה אלבום יפה ופשוט, שכולל שירים טובים כמו "בריחה" ו"אני רואה אותך", ושיר אחד קליל כמו "גילי", שיוצא בימים אלה כסינגל שני מתוך האלבום. ההפקה של אורי זך באלבום לא עשתה חסד עם חלק מהשירים באלבום וניסתה להלביש עליהם תשתית שהיא פחות רגישה לשיר שנכתב על הגיטרה. אבל "גילי" שייך לשירים היותר מוצלחים כאן, עם עבודה ווקאלית נפלאה והלחנה שמאוד מזכירה את אבות המזון של רובס.

מילים ולחן: דני רובס

לאה שבת// כי הם חיינו (3:48)

לאה שבת עברה בשנים האחרונות התעוררות רוחנית עקב התפתחויות בחייה, בין היתר הפיכתה לאם לבתה דנה. על הדרך היא גם התקרבה למשנתו של הרבי נחמן מברסלב והצטרפה לרשימת האמנים המתחזקים.

אין לי בעיה עם התחזקות רוחנית, אבל אני לא מצליח להישאר עם משהו ביד כששרים לי "קדוש, קדוש, קדוש שמו" ומצפים שאצטרף לפזמון החוזר. כתיבה מינימליסטית יכולה ליפול מהר אם היא לא קולעת. השירה של שבת עמוקה, כמו תמיד, וקשה להתעלם ממנה. אבל בתום ארבע דקות של שיר אתה שואל את עצמך מה רצו לומר לך ולא נשאר עם תשובה, ולא נשאר לך אלא לחזור בשאלה.

מילים: חמוטל בן זאב / לחן: לאה שבת

דן תורן// שיתוק (3:35)

דן תורן חגג בקיץ האחרון 20 שנה לצאת אלבומו "לוחמה בשטח בנוי" ועלה לבמה עם משתתפי האלבום המקורי. כרגע משתחרר השיר "שיתוק" מהופעה חיה מ-19.7.07 בביצוע יחד עם יאיר גת (בס), נועה וקס (כלי הקשה) ויובל מסנר המצוין (צ'לו).

"שיתוק" מגדיר את עצמו באופן מדויק, עם סיפור קצר ומשפטים קולעים כמו: "She Took לי את הלב". זאת הכתיבה של תורן, כמו בשירים מאוחרים יותר כמו "אם את הולכת" מהאלבום "יורד נמוך", שיודעת להפיח חיים ברגשות לעוסים ביחסים שבינו לבינה. באתר הבית של דן תורן תוכלו לצפות בקליפ מההופעה.

מילים ולחן: דן תורן

עלמה זהר// עם הגב 3:45)

הכירו את עלמה זהר, בתו החורגת של יענקל'ה רוטבליט, שמוציאה בימים אלה סינגל ביכורים בדרך לאלבום בכורה בשם "דברי". עלמה מגיעה עם קול גדול והפקה מוסיקלית של אסי איילון (מי שהפיק את "מסע ומתן" של מוש בן ארי), ומעבירה תחושה שהשיר הזה נכתב, הוקלט ונשמר אצלה כבר כמה עשרות שנים. רוצה לומר: השיר נשמע לא שייך לדור הזמרים הנוכחי.

אמנם השפיטה מהירה מדי, ואני חוטא בדיוק כמו הקומוניקט המצורף לסינגל המבקש לציין כי הבחורה היא וירטואוזית של מילים. הטקסט כאן לא הולך רחוק מדי, והוא רחוק שנות אור מווירטואוזי. יש כאן הגשה אישית של אובדן והזמנה לבוא קרוב ולהאזין. סליחה על הנימה היחצנית, אבל עלמה מצליחה ליצור עניין ולהשאיר אותי דרוך לסינגל הבא שלה.

מילים ולחן: עלמה זהר

אמנים למען עמק ססגון// ניפגש בעמק ססגון (3:37)

הקהל הרחב לא מנהל פנקס התנדבות מסודר של אמני ישראל, אבל בין הקלטות והופעות, רוב האמנים נרתמים לעשרות יוזמות שמבקשות להזמין אותם על בסיס התחברות אישית ולמען המצווה. לאחרונה, כשזה פופלרי וירוק יותר, זה מקבל אור זרקורים ובמה.

קובי אוז, סי היימן, דודי לוי, דן תורן, אריאל הורוביץ, גלעד ויט ויאיר דלאל מבצעים ביחד שיר שכתב דלאל, למען שמירת עמק ססגון בתמנע, שעתיד להפוך למתחם מלונאות, אלא אם כן יפול הפור. מעבר לכוונה הטובה וההירתמות המבורכת, שירים כאלה נידונים מראש לכישלון, בעיקר על בסיס "תפסת מרובה לא תפסת".

יש כאן טקסט אישי ("בואי איתי לאט לאט, בתוך השקט הזה, שנותר כמעט אחרון"), שבשום אופן לא יכול לעבור דרך שבעה מבצעים עם אווירת ה-We are the World שיש כאן. זה יוצר פער גדול מדי ומזיק לכוונה הראשונית של השיר. אם הרצון הוא ליצור מודעות ולהיכנס בנימוס לנישה פרסומית, אז זה בסדר. אבל מוסיקאי ענק כמו יאיר דלאל היה יכול גם להלחין קטע אינסטורמנטלי סוחף ולהקדיש אותו לאותה המטרה.

מילים ולחן: יאיר דלאל