מתכון להצלחה

סדרת המופעים המוסיקליים "כמעט לבד" נפתחת הערב (א') בתיאטרון תמונע בתל אביב. במסגרת הפסטיבל יופיעו שני אמנים בכל ערב, האחד מוכר יותר בתעשייה והשני פחות. לאורך השבועיים הקרובים נלווה את סדרת המופעים שיזם המפיק המוסיקלי חיים שמש בשיתוף עם ארומה מיוזיק בר. לרגל הפתיחה, ביקשנו מהאמנים המוכרים לחלוק מחוויותיהם בתחום ולהעניק טיפים ועצות לאמנים הצעירים, והרי התוצאות.

העצה של אפרת גוש: "לא להתפשר אמנותית"

"אני יכולה לומר רק מהניסיון שלי, וגם לי יש עוד דרך לעבור. אבל בדרך שלי אני יכולה לומר שאני מאוד משתדלת להישאר נאמנה לעצמי ולמוסיקה שאני עושה. לא מתפשרת אמנותית בשום צורה, גם אם דברים פחות קלים לעיכול. אני מאמינה שאם מתעקשים והולכים עם כל הכוח, הכל מסתדר. כשעושים קיצורי דרך ההצלחה לא מרגישה טוב כמו שהיא אמורה להרגיש. הולכים לאיבוד נורא מהר, כשאתה מנסה להיות משהו שאתה לא. אם, למשל, היפ הופ מאוד אופנתי בתקופה מסוימת והולכים על זה, ללא חיבור חזק במיוחד.

"אני מכירה הרבה אמנים שמופיעים בפסטיבל, עקבתי אחרי הרבה מהם כבר כמה שנים, ולא כולם חדשים. חלקם פשוט פחות מוכרים. יש שם המון דברים מדהימים ואני בטוחה שזה קשה להתעקש כי אתה מרגיש שאתה טוחן מים, אבל גם אם משהו קשה לעיכול לקהל הרחב, אבל הוא טוב, אז לא נורא. המיינסטרים והאנדרגראונד מתערבבים כל הזמן. אנשים עוברים מכאן ולכאן, הולכים אחורה או קדימה.

"אני מאוד אוהבת את בני בשן שהוא מדהים, מדהים, מדהים. החומרים שלו כל כך אינטליגנטים וגורמים לך לחשוב, זה גם כיפי וגם מגניב. יונתן כנען שהוא בחור מוכשר במיוחד ואדם בן אמיתי שמנגן גיטרה בהרכב שלי וגם הוא מצוין".

העצה של מאיה רוטמן: "השאלה היא עד כמה רוצים להיחשף"

"האמת שלי, ויהי מה, היא שאין הבדל בין אמן שהוא מוכר יותר למוכר פחות, אלא רק העובדה הקטנה שעוד לא 'גילו' אותו. שמעתי את החבר'ה של הפסטיבל והם כולם מדהימים. השאלה עד כמה הם רוצים להיחשף. זה גם עניין של מזל וגורל, שלאו דווקא תלויים בנו. מפאת גילי הצעיר (כולה 23) אני יכולה לדבר רק מהניסיון המועט שיש לי, אבל בערב שאני מופיעה, יש הופעה של אריאלה עדוי שהייתה איתי בלהקה הצבאית. היא אדירה ואני אישית לא מרגישה את הפער בינינו. אין לי טיפ שהיא לא יודעת".

העצה של ירמי קפלן: "יש הרבה כח בראשוניות"

"הסיטואציה של להיות אמן פחת מוכר זה דווקא מקום נחמד להיות בו. יש הרבה כח בראשוניות, ושהאמנים ירשו לעצמם, דווקא בגלל שהם פחות מוכרים.

"שיהיו משוחררים יותר, בלי שהם צריכים להוכיח שום דבר לאף אחד אלא רק ליהנות. אם יעשו את זה הם יעברו הכי טוב, מאשר להשתדל בלהתעסק איך הם יעברו את הפעמים הראשונות".

העצה של עמיר לב: "להיות אמיתי. בהכל."

"אני ממליץ להיות אמיתי. בהכל. כשאתה כותב שירים אתה חייב להיות אמיתי, שכשאתה מופיע אתה צריך להיות אמיתי.

"לא לקחת את זה יותר מדי ברצינות, זה רק מילים שאתה שר וזה רק ישראל, ואתה סך הכל עומד ושר מול אנשים".

רונה קינן: "להופיע כמה שיותר"

"אני רוצה לומר משהו שהוא לא מודל להצלחת בזק, אבל זה מודל בעיני למשהו יציב. אני מציעה להופיע כמה שיותר לפני שמקליטים. לא לתת לאנשים להאיץ בך. לעבוד על פי קצב אישי. לצבור כמה שיותר שעות טיסה לפני שמגיעים לאלבום. להיות כמה שפחות תלוי.

"לי, למשל, יש מערכת שלמה סביבי. אם זה הלייבל של יזהר אשדות, או NMC ואני לא רואה איך הייתי מתפקדת בלי האנשים האלה, אבל זה גם סוג של אופי. אבל היום גם הכל כל כך משתנה, כל הכללים גם לא תקפים והשאיפה היא להיות כמה שיותר עצמאיים ולהסתגל למה שקורה היום. להיות כמה שפחות תלוי".

קרני פוסטל: "לספוג כמה שיותר"

"חשוב מאוד שאמנים שיראו את עצמם ולא יסתכלו מסביב. חשוב לספוג כמה שיותר, אבל צריך להתמקד ולהתמיד במה שהכי אוהבים. באמת המוחלטת. זה מה שמנצח בסופו של דבר. אסור להתפשר, אין לזה מקום. שום פשרה בשום מקום. לעשות רק את מה שאוהבים. כן ללמוד ולהחכים, אבל שום פשרה בדרך. זה הכי מעניין לראות אדם על במה ולהאמין למה שהוא עושה, גם אם זה נשמע פחות טוב. אותי הכי מרגש לראות בנאדם על במה ולהאמין לו. אם זה גם טוב, אז מה רע".