מועדון הסינגלים

מאיימי ווינהאוס, דרך שרלוט גינסבורג ועד אוקרביל ריבר, עידו שי מסכם 2007 אישית במוסיקה, עם השירים שלא ירצה לשכוח בשנה הבאה

גם אני התפניתי לשלב הסיכומים ובסוף השבוע התיישבתי לצרוב לעצמי את דיסק השירים שלי ב-2007. הרעיון המקורי היה לצרוב לאוסף אחד את השירים שנדבקו אלי. אלה שלא הפסקתי לשיר ולשבש להם את המילים. תוך כדי הרהור בשנת 2007 (שהיתה שנה מהנה למדי, חייבים להודות) נזכרתי בעוד ועוד שירים שפשוט לא רציתי לשכוח. הם לאו דווקא השירים הכי טובים בכל אלבום, אלא לרוב השירים שהכי ריגשו אותי. אז הרשימה הזו היא שילוב של השניים.

Kutiman\ Music is Ruling My World

למען הגילוי הנאות, אני מכיר (ומחבב) את קרולינה ששרה כאן באלבום של קותי. זה השיר שסוגר את האלבום המופלא של קותי שמצליח לעשות Fאנק פסיכדלי, או משהו כזה. זה בעיני אחד השירים הכי טובים ששמעתי השנה.
Music is Ruling My World בדף המייספייס של קותי>>

Mark Ronson (Feat. Lily Allen)\ Oh My God

השיר הזה, במקור של ה"קייזר צ'יפס", לא יצא לי מהראש עד עכשיו. אני עדיין תופס את עצמי ממלמל את המילים במבטא בריטי. "Version", אלבום הקאברים של מארק רונסון מצויין בעיני. כמעט כל שיר בו זוכה לעיבוד מרענן ביחס לביצוע המקורי. לילי אלן נשמעת כאן כמו שהיא תמיד נשמעת. מגניבה. מאוד.
לילי אלן מצויירת בקליפ לשיר>>

Arctic Monkeys\ Fluorescent Adolescent

ככל שהשנה חלפה זה נעשה ברור יותר ויותר - האלבום השני של ה"ארקטיק מנקיז" מצוין. לא פחות מהראשון. מול הקשיחות והקרירות של המנקיז, יש בשיר הזה קלילות וחום שתפסו אותי מההאזנה הראשונה. הוא קצת מזכיר לי מהבחינה הזו את "Here Comes Your Man" של ה"פיקסיז".
Fluorescent Adolescent ביוטיוב>>

Amy Winehouse\Back to Black

זה השיר שהכי ממצה בעיני את את האלבום של איימי ווינהאוס. הבחורה הבריטית מצפון לונדון הצליחה להוציא השנה דיסק שמעורר געגועים לסאונד של מוטאון: הקול שלה, הכינורות, התוף מרים, קולות הרקע, ההתענגות על הצלילים. הדבר הכי מרשים כאן היא הקלות, הנינוחות והטבעיות שבה היא עושה את כל זה. העובדה שהאלבום גם הצליח כל כך ממלאת אותי אופטימיות.
Back to Black ביוטיוב>>

Charlotte Gainsbourg & Calexico\ Just Like a Woman

הביצוע הזה לקוח מפסקול הסרט המצוין על בוב דילן "I'm Not There", הכולל קאברים לשיריו. "Just Like a Woman" הוא אחד השירים של דילן שאני הכי אוהב ולגברת גינסבורג יש את אחד הקולות הנשיים הכי יפים ששמעתי השנה. זה התחבר בשיר הזה, למרות שבפסקול הזה יש כמה ביצועים מוצלחים יותר. עוד אחד התגנב לפה בהמשך.
שרלוט גינסבורג מכסה את דילן>>

Radiohead\ House of Cards

בשלב הזה הדיסק שאני צורב, "In Rainbows", מתחיל את שקיעתו האיטית לעבר האפלה. תום יורק עושה כאן שיר שמתחיל במילים "I don't wanna be your friend, I just wanna be your lover". זה משפט לא צפוי של יורק באלבום לא ממש צפוי של "רדיוהד". אבל מה שיותר חשוב הוא שזה שיר מקסים באלבום מוצלח. "רדיוהד" תמיד מוציאים אלבומים שמצליחים לאתגר את הראש, אבל זה גם הצליח לדגדג את הלב.
בית הקלפים ביוטיוב>>

Gorillaz\ Hong Kong

ואם כבר מדברים על לב. "Hong Kong" מתוך אוסף הרמיקסים "D-Sides" של ה"גורילז", הוא אחד השירים הכי יפים ששמעתי השנה. כרגיל עם דיימון אלברן, יש בשיר התפתחות שסוחפת לאט לאט, מקסימה ואז משחררת אותך בחזרה לעולם כשכל מה שאתה רוצה זה עוד כמה שניות מהתחושה הזו. בהאזנות הראשונות הוא נשמע כמו האח הגדול של "Out of Time" של "בלר" אבל די מהר הוא מתפתח למשהו אחר.
Hong Kong בהופעה במנצ'סטר>>

Bright Eyes\ Hot Knives

אם הייתי צריך לבחור את השיר הטוב ביותר מהאלבום האחרון של "ברייט אייז" הייתי אומר שזהו "Four Winds". שיר עם הפקה מושקעת ומילים מורבידיות של אחד האמנים המוכשרים והמרגשים שאני מכיר. אבל אם הייתי צריך להסביר למה הוא כל כך כך מרגש אותי הייתי משמיע את השיר הזה, "Hot Knives". יש בו את השילוב המדויק של הקול הפגיע עם המוסיקה המדויקת, הקשוחה והמורכבת. מה שמתמצה כאן במעבר בין העושר והדרמטיות של התופים והכינורות וקולות הרקע לקטעים שזה רק קונור אוברסט והאקוסטית. וחוץ מזה יש פה את השורה הכועסת, המדויקת:
"?I made Love, I've been fucked… so what"
Hot Knives ביוטיוב>>

Wilco\ Hate it Here

"ווילקו" היתה יכולה להתמודד על תפקיד הלהקה הכי טובה בעולם, למרות שהאלבום האחרון שלה, "Sky Blue Sky" לא ממש כיוון לשם. הוא היה רגוע ושקט, לעיתים שקט מדי. אבל זה אלבום יפה והשיר הזה, על גבר אחרי פרידה שמתחיל לקפל חולצות באובסיסביות, נשמע אמין בכל האזנה מחדש.
ווילקו בחזרות>>

Arcade Fire\ No Cars Go

אם יש להקה אחת ששווה לקצץ את כל שיערות ראשך כדי שהם יגיעו לארץ - זה הם.
No Cars Go ביוטיוב>>

Okkervil River\ Plus Ones

השיר הזה הדביק אותי כמו וירוס. לא הייתה לי תרופה, פשוט חיכיתי שהוא יעבור. והוא לא עבר. גם עכשיו כשאני שומע אותו אני לא יכול שלא להתאהב בו שוב. כמו ברוב השירים של "אוקרביל ריבר", יש כאן פסנתר אחד, כלי נשיפה וסולן עם קול מקסים, שנשמע נורא כועס ונורא מפוייס באותו הזמן.
Plus Ones של אוקרביל ריבר>>

Antony and the Johsons\ Knocking on Heaven's Door

שוב אני נופל בקלישאות. אנתוני נשמע כאן כל כך חסר אונים שזה כמעט לא אמין, אבל רק בגלל שאנחנו מכירים את המקור. זה פשוט ביצוע יפהפה בעיני, והשני ברשימה הזו מתוך פסקול הסרט "I'm Not There".
אנתוני עושה את דילן/ גאנס אנד רוזס/ מאיר אריאל>>

Alicia Keys\ The Thing About Love

לקראת סיום הסיכום הופך דביק יותר ויותר. השיר הזה הוא פרסומת לדייטינג, או מערכת יחסים, או אהבת אמת או כל שם אחר. הוא פשוט משכנע אותך שזה הדבר הכי טוב שיכול לקרות לך. הוא לא משלה אותך, כל תמרורי האזהרה שם, אבל בסוף רק רוצים לנשק משהו. בעיקר את הגברת קיז, אבל גם הנערה שפתאום חוצה עכשיו את הכביש נראית כמו פתרון לא רע. נסו את זה בסילבסטר.
הקטע עם אהבה, בהופעה חיה>>

Neil Young\ The Way

אבל את מי אני משלה. האהבה של קיז לא באמת קיימת. משכנעים אותנו, אנחנו רוצים להאמין, אבל זה לא ככה. החיים מלאים באכזבות, בדרכים ללא מוצא, ברגעים מבוזבזים, במילים מטומטמות, באלבומים שלא עומדים בציפיות. אבל זה בסדר. באמת, זה בסדר גמור. זה לפחות מרגיש כך בשיר הזה של ניל יאנג. שנה טובה.
The Way ביוטיוב>>