על קו הזינוק

כבר נעשה נדוש לגלות עוד עובד הייטק שמתפרנס לא רע בכלל בשעות היום, אבל בשעות הלילה מקדיש את עצמו ליצירת מוסיקה. דניאל גרינברג (48) הוא כמעט כזה. כלומר, הוא מתפרנס לא רע בכלל, כותב מוסיקה ובימים אלה גם משחרר סינגל בכורה בשם "את", מתוך אלבומו הראשון "הפרויקט של דניאל". אז למה "כמעט נדוש", תשאלו? כי דניאל טוען שדווקא עכשיו, כשהוא נושק לחמישים, קל לו הרבה יותר לנסות את מזלו בתעשיית המוסיקה.

דניאל גרינברג מתגורר ברעננה יחד עם אשתו ושלושת ילדיהם. הוא גדל על שלום חנוך, אריק איינשטיין, תמוז וכוורת, ומהצד השני גם על האבנים המתגלגלות, החיפושיות, לד זפלין ואמני ג'אז רבים. הוא החל לנגן על כל מיני כלים מגיל אפס, בעיקר משמיעה. הכלים העיקריים שלו הם גיטרה וסקסופון.

התואר הראשון שעשה היה במוסיקולוגיה באוניברסיטת תל אביב. כבר כשהיה סטונדט התפרנס מנגינה, עד שגילה את הממשק בין עולם המוסיקה למחשבים. "בשלב הזה" מספר גרינברג "נדחפתי מבחינה תעסוקתית לכיוון המחשבים. המוסיקה נשארה משהו שכל הזמן נשאר איתי, אבל כבר מגיל צעיר פיתחתי את הקריירה שלי בתחום ההייטק".

דניאל גרינברג // את

אני מציין באזניו שכבר שמענו את הסיפור על עוד עובד הייטק שהוא בעצם מוסיקאי. גרינברג מבין בנימוס, אך גם מקווה ש"לא יזכרו שאני מוסיקאי קשיש אלא ישמעו את המוסיקה שלי ועל פי זה יחליטו". לצד ההייטק, גרינברג כתב קצת מוסיקה לתכניות טלוויזיה והצגות ילדים, כתב מספר קטעי ג'אז, אבל לדבריו "לא משהו שהיה ראוי לקדם את הקריירה המוסיקלית שלי".

מה דוחף אותך היום להוציא את החומרים שלך?
"אני מרגיש היום שהתרבות הישראלית הולכת לפסים של בידור מתועש ושטנצים. זה חורה לי, ואני רוצה לתרום את תרומתי. הכרתי חבורת נגנים צעירים ומוסיקאים מדהימים, שגם עובדים כמוסיקאים בפול טיים ג'וב, שהקליטו איתי יחד את האלבום. שמענו את החומרים המוקלטים והגענו למסקנה שאנחנו אוהבים את זה וככה אנחנו רוצים שזה ייצא".

בתו הבכורה של גרינברג משרתת בצבא, ושני בניו האחרים לומדים בכיתות י"ב ו-י"א ("אכן, מנמנמים בבית בגלל השביתה, מה לעשות?"). יריית הפתיחה של הקריירה המוסיקלית של גרינברג היא לא נושא לשיחה בבית. הוא גם מרגיש שהוא יכול להרשות לעצמו את השינוי המתקרב בחיים, בעיקר בזכות העובדה שילדיו גדולים דיים ויש לו יותר זמן פנוי.

דניאל גרינברג // גשם

פנית עם החומרים שלך לחברות התקליטים?
"לא. הדיסק שלי מוכן, אבל אני שוקל להקים לייבל עצמאי משלי ולהחתים בו אמנים נוספים".

משהו שאתה רק מבשל בראש או כבר מניח את היסודות שלו?
"בינתיים אני מבשל את זה בראש. יש לי את האמצעים ואני שומע הרבה חבר'ה שעושים דברים נהדרים ואני לא רואה שיש להם איך להתקדם".

דיברת מקודם על הבידור המתועש, ואני חייב לציין שעצם מיתוג האלבום שלך כ"פרויקט" הוא גם פועל יוצא של המציאות. למה לא לקרוא לזה אלבום?
"קודם כל אני מסכים איתך, ואני גם התחבטתי עם השם הזה. אבל העניין הוא שאני לא רואה את זה כאלבום שמתחיל ונגמר, אלא גם משהו שימשיך לקונטקסט של הלייבל שלי. זה פרויקט מתמשך, ולאו דווקא התעסקות באלבום שלי. אני גם רוצה ללכת לכיוון של אינטרנט. אני חי את זה יום יום ורואה שאינטרנט הופך למדיה האבסולוטית, וגם זה לדעתי מה שיציל את חברות התקליטים הקיימות, אם הם ישקיעו יותר בפלטפורמה הזאת".

אתה מתכנן להתחיל להופיע בקרוב?
"כן, סביר מאוד להניח שנצא לדרך בתוך חודש".

תל אביב או סיבוב הופעות ארצי?
"קודם נמלא פאב בתל אביב ואחרי זה נדבר. היו הרבה ששמעו את השירים שלי ושאלו למה יש כל כך הרבה דיסטורשנים ולמה אני מלביש כינורות. אני יודע שזה לא מיינסטרים ושיש בעיה להשמיע דברים כאלה, אבל זה היתרון של להיות בן 48 עם משכורת מסודרת. אם אני אמלא אולם קטן, אני אהיה מאושר".