די לחצילים, אכלו חומוס

על במת מועדון ה"לימה לימה" בתל אביב הופיע ביום שלישי לוקץ' איש המערות גדול המידות. הדבר הראשון ששמים לב אליו אצל לוקץ', הן המידות אבל הגודל לא מפריע לראפר המקומי בן ה-22 לשלוט על הבמה בחינניות וכריזמה נדירות של אמן מהשורה הראשונה.

כמות נכבדה של אוחזים במיקרופון ו-MC's עברה על הבמה בהופעה לרגל צאת "שיר נפלאפי", הסינגל (והקליפ) הראשון מתוך אלבום הסולו הראשון של לוקץ'. ביניהם היה אפשר למצוא ראפרים בכירים כסגול 59, אושיות מסצינת הראפ של מודיעין ומכבים-רעות, לצד ילדות בנות 16 עם גשר על השיניים (הראפרית הנפלאה Scar, שבהתחלה קצת התרגשה ובסוף הרעידה לנו את הלב).

על כולם ניצח לוקץ' איש המערות, איש ההרכב PR Troopers לשעבר ואחד מהראפרים המוכשרים בסצינת ההיפ הופ העכשווית, שהתרוצץ על הבמה כמו פנתר ולא עשה לאף אחד הנחות. המילים של השירים שלו גסות, חסרות מובן, לעיתים פשוט מטומטמות, אבל תמיד מצחיקות. הנושאים, בדרך כלל נעים בין סטלות, זיונים והרבה אוכל.

"לא דובים ולא יער" האלבום החדש של לוקץ' יצא במהלך חודש ינואר (בליבל היי פייבר). בין השאר מתארחים באלבום הראפרים פלד ואוטרגה, KK מקדדי ג'י, פישי אורי שוחט ואחרים. אורי (28), מעריץ של לוקץ' שהיה בהופעה ביום שלישי, חיכה לרגע הזה שנים רבות. "הייתי מגדיר את הסגנון שלו כ'ראפ ביזאר'" הוא אומר. "הוא הכי לא מיינסטרים. הוא הכי הדבר שאתה לא רוצה לראות. הוא אנדרדוג והוא נותן את מה שיש לו ואתה מת עליו כי לא מעניין אותו שהוא אנדרדוג או כמה כסף הוא ירוויח מזה. הוא בנאדם טוב וכיפי ורואים את זה מתוך המוסיקה שלו. הוא גדול."

ראפר החצילים

אוכל תמיד היה נושא מרכזי במוסיקה של לוקץ'. למעשה, בחוגים מסוימים הוא מוכר כראפר של האוכל, בהא הידיעה. הלהיט שלו "חומוס עם פטריות", לדוגמה, הוא שיר מחאה על כך שכולם אוכלים חצילים ואף אחד לא אוכל חומוס. גם בשירים אחרים מככבים החומוס, החצילים, השווארמה והעמבה, לעיתים בשילוב מעניין-מטריד עם פנטזיות מיניות ("סנדוויץ בפה ובחורה מכל צד").

לוקץ' הטמיע היטב את האהבה לאוכל ולראפ בקריירה המתפתחת שלו. בערוץ 24 הוא עשה אייטמים שבהם היה מרביץ קטעי ראפ על אוכל ובימים אלו הוא עובד כמבקר המסעדות של האתר החדש של MTV ישראל. בתכנית שלו יוצא לוקץ' למסעדות ומוסר את הביקורת שלו על האוכל והשירות בראפ פריסטייל.

אבל באלבום החדש לוקץ' מבקש להתנער מעט מתדמית הזללן שדבקה בו. בהופעה היה רק שיר אחד על אוכל, לאכזבתם של חלק מהמעריצים.

מדוע?
"אני לא מגביל את עצמי לקטע שאני עושה משהו על אוכל או על זה שאני שמן. באלבום החדש יש לי בסך הכל שיר אחד על אוכל שנקרא 'בית הפנקייק'".

צחוקים זה המפתח

"חרוזים אני כותב מאז שאני בכיתה ד', אבל המפנה האמיתי היה לפני תשע שנים בערך כשהלכתי עם חבר לליל חישגוזים", מספר לוקץ'. "זה היה ליל החישגוזים הראשון וכל הראפרים, מסגול 59 ועד סאבלימינל הופיעו שם כשאף אחד עוד לא הכיר אותם. זה הלהיב אותי אבל כולם שם דיברו על המצב במדינה. זה היה נורא פוליטי. לא הרבה צחוקים".

על המוסכמות הללו של הראפ באה המוסיקה של לוקץ' לערער. לוקץ', המזוהה הרבה פעמים עם סצינת הראפ של מודיעין ומכבים-רעות (הוא בכלל מתל אביב) שר על שטויות, ובלי בושה. "בסצינה של מודיעין ומכבים-רעות המילה הכי חשובה זה צחוקים. הכל צחוקים אחי. אתה לא תשמע מישהו מהאזור מתחיל לדבר איתך על המצב במדינה. הכל נורא ציני ופרודי".

אלה פרטים חשובים עבור המעוניינים להכיר לראשונה את לוקץ' דרך דף המייספייס שלו, המאכלס שירים כמו "שרשראות זהב", עם מילים שלא יתיישבו היטב עם הרגישים מאוד או הנוטים להתרגז מגסויות. מלים כמו "בולעת את השפיך מתל אביב ועד טוקיו/ דוחפת למנוש את האף של פינוקיו", הן רק דוגמה אחת לחומר המדובר.

אז מה זה הכל בצחוק, יעני?
"חשוב לי מאוד להבהיר את זה. כל מה שאני אומר שנשמע אולי גס או גזעני או שוביניסטי, הוא ממש לא", מתעקש האמן הצעיר, "הערות שוביניסטיות זה צחוקים. יש לי שיר שהפזמון שלו זה 'הא בה בה בה בה בה - כושי' וגם יש משפטים כמו 'בדירה כולם יושבים ומעשנים/ צרפתים רוסים אתיופים פאקינג ג'ינגים ושמנים". כל מי שמכיר אותי יודע שאני הבנאדם הכי לא גזען שיש. הדבר היחיד שאני יכול להגיד זה שאני לא פוליטיקלי קורקט בשקל".