התקווה בדיסטורשן

לרגל יום העצמאות שחרר Dream Electric גרסה אלקטרונית מחשמלת של "התקווה". ממש כמו שג'ימי הנדריקס עשה להמנון האמריקאי. ההרכב עצמו נוסד בשנת 2002 ואת עמוד השדרה שלו מהווה אלכסנדר זלינגר, האיש מאחורי המיתרים. "המטרה הייתה ליצור משהו מקורי עם עוצמה. התקווה מאוד עוצמתית, וכך גם גיטרה חשמלית", הוא מספר. "חוצמזה, אם לג'ימי מותר אז גם עם ההמנון הישראלי אפשר".

לא קיבלתם תגובות שהביצוע מבזה את ההמנון הלאומי?
"דווקא ההיפך. קיבלנו המון תגובות טובות. עובדה ששלושה מועדונים הזמינו אותי לפתוח את מסיבות יום העצמאות שלהם עם הביצוע הזה".

מה היית משנה בתקווה?
"היא מושלמת כמו שהיא. אם אפשר להכניס אותה לכמה תפילות, אני חושב שזה יהיה טוב".

זלינגר התחיל את חייו המוסיקליים בגיל שש כאשר למד לנגן על כינור. עם עלייתו ארצה, החל בלימודי פסנתר ובגיל 14 גילה את אהבת חייו - הגיטרה. אלכסנדר למד אצל גיטריסט ידוע בשם גרי גולד. אהבתו למוסיקת הרוק הקלאסי והבלוז מתבטאת בסגנון נגינתו ועיצבה את אופי כתיבת שיריו. כבר מגיל 16 הכיר היטב את חיי הבמה כאשר ניגן כגיטריסט בלהקות רוק צעירות. עם גיוסו לצה"ל ופירוק להקתו, הוא עזב את חיי הבמה אך המשיך להשתתף בג'אם סאשנים בפאבים ומועדוני רוק.

זה כבר ארבע שנים שזלינגר מתפקד כגיטריסט Dream Electric במשרה מלאה, ומשלב מוסיקה אלקטרונית עם גיטרה חשמלית, האוס ורוק. הוא מופיע בדיסקוטקים ברחבי הארץ, ומדי פעם אף ברדיו ובטלוויזיה. בימים אלה הוא עובד על פרויקט חדש במסגרת ההרכב.

מה אתה רוצה לאחל לישראל לרגל 59 שנותיה?
"קודם כל שתחייה עוד לפחות 59 שנים כי בגלגול הזה, נראה שהולך להיות די קשה. שיהיה שלום בארץ. מקווה שהכל יסתדר. אמן".