פופ אפ

הבשורה הגדולה שמביא עמו Life in Cartoon Motion, אלבום הבכורה של מיקה, היא שיש אלטרנטיבה בעולם הפופ. הרדידות התוכנית והמוסיקלית שמאפיינת את מובילי הז'אנר, יכולה להתחלף, כך מסתבר, במקוריות, גיוון, והכי חשוב - בחוסר פשרות.

ההוכחה הבולטת והקולעת ביותר לקיומה של ברירה זו, היא ההצלחה הרבה לה זוכה בימים אלו Grace Kelly, הסינגל הראשון מהאלבום. באופן אירוני, הלהיט בהתהוות נכתב דווקא כהתרסה נגד התמסחרות המוסיקאים שמונעים על ידי הצורך למכור. מיקה מספר כי חברה שאיתה עבד בעבר דרשה ממנו לפשט את חומריו כדי שימכרו יותר, ובכך דיכאה אותו, ומבחינה מוסרית דירבנה אותו ליצור את מה שבאוזניו נשמע כאנטי-תזה לצליל הפופלרי. וכעת, כשאותה אנטי תזה קיבלה את השם Grace Kelly והפכה להיות הילד הכי מקובל בכיתה, ניצחונו המוסרי של מיקה הוא הרווח המוסיקלי של כולנו: הרחבת המיינסטרים למחוזות פופ שעוד לא הכיר.

גם בחייו האישיים כמו בהתפתחותו כמוסיקאי, מתאים מיקה לפורמט הברווזון המכוער. הוא נולד ב-83' בביירות, ועקב המלחמה עזב עם משפחתו בגיל צעיר לאירופה. בלונדון, שם התמקם לבסוף, הוא נתקל בקשיי קליטה חברתיים. שכח לקרוא ולכתוב, לזמן קצר אף הפסיק לדבר ולבסוף גם עזב את בית הספר. בשלב זה, המוסיקה נכנסה לחייו ולדבריו גרמה לו להבין כבר בגיל 9 שכתיבת שירים היא ייעודו.

התמסרותו ליצירה ורצונו להתפתח השיגו למיקה כבר בגיל צעיר השתתפויות בקמפיינים שונים והופעות בסדר גודל קטן. בעיותיו החברתיות שככו במקביל להתמדתו ולאהבתו הגוברת לעולם המוסיקה, אשר במהרה השתלטה על חלק ניכר מחייו והפכה להיות שאיפתו העיקרית. התפנית המקצועית של מיקה הגיעה בפגישה עם טומי מוטולה, מגלה כשרונות ובעל חברת התקליטים Casablanca. מפגש זה הוליד בסופו של דבר את Life in Cartoon Motion – השלמת המהפך לברבור, ההתפוצצות המוסיקלית המיוחלת והסיבה שלשמה התכנסו היום.

חוסר ההתפשרות שמגלה מיקה בדרכו הביוגרפית אל אלבומו הראשון באה לידי ביטוי גם בתוצאה הסופית, בשיריו. בין אם בהגשה, בלחן או בהפקה, מיקה דוחף כל פרמטר למיצוי מקסימלי. לפעמים זה נותן תחושת השקעה (Lollipop, Love Today, Billy Brown), ולפעמים הרגשת הגזמה (Relax, Any Other World). כמעט בכל שיר לובש מיקה אישיות ווקלית שונה והולך איתה עד הסוף. ההשוואות החוזרות והמתבקשות לפרדי מרקורי, רובי וויליאמס, אלטון ג'ון, פרינס והבי-ג'יז מעידות על כישרון גדול, אך גם על התמסרות. כשמערבולת אמנים כל כך מגוונת יוצאת מפיו של זמר צעיר אחד, זה מעיד על מקצועיות גרידא.

לא ניתן שלא לשים לב לכך שהשירים הטובים יותר הם הקצביים יותר. נדמה שמצבורי המקוריות ההפקתית נעצרים באגף הקצב והדיסקו, ומסרבים לעבור לשירים כמו Any Other World ו- Happy Ending. אך למרות נפילות רגעיות שכאלה, התמונה הסופית שנחקקת היא פצצת אנרגיה מתוקה במיוחד.

בפזמון של Grace Kelly מעלה מיקה תהייה רטורית:
“Shell I bend over, Shell I look older, Just to be put on your shelf".
באלבום בכורה זה הוא מבהיר, לעצמו ולכולנו, שגם פופ מתוחכם, חייכני ולא צהוב יכול להגיע למדף הדיסקים שלנו. רק מי האמין ששורשיו יהיו נטועים דווקא בלבנון.

מיקה. Life In Cartoon Motion, Casablance Records. 44:23