נינט בעד הכיבוש

יום שני בערב:
עברי לידר מלהטט עם הגבות שלו, בזמן שהוא ונינט מחדשים את שירה של עפרה חזה "הכאב הזה", כחלק מפרויקט בשיתוף Yבעשר, גלגל"צ והליקון. הם בשידור חי אצל יאיר לפיד בערוץ 2. הבמאי בקונטרול עושה מדי פעם דיזולב לתוך תמונה של עפרה שתלויה על התפאורה מאחורה. ובינתיים, לא רחוק משם, בזמן שהם שרים, בפורטל וואלה!, בתוך הגלילה הראשונה של העכבר, מופיעה התמונה של נינט, עדיין עם שאריות של הפוני, ומפתה אותך להוריד עכשיו את הרינגטון של השיר. אל תתפתו להם.

הנחה מספר 1: עובדים עלינו.

טיעון:
"כשחום גופך בי
אוחז בי ומתרגש
לוהט בי ומתפתל
הכאב הזה מכה בי עוד"

האם אתם מסוגלים להאמין לעברי כשהוא שר את השורות האלה לנינט? אבל מי צריך מתח מיני כשאפשר למכור את זה דרך השמעות בגלגל"צ, או בהופעה אצל היחצ"ן הבכיר יאיר לפיד, שמצדו מרוויח רייטינג מההשתתפות החוזרת של נינט בתוכנית שלו.

מסקנה מספר 1: הזכרון של עפרה חזה לא ירוויח הרבה מהביצוע הזה, לפחות לא כמו שגופי תקשורת רבים אחרים הולכים להרוויח עליו.

הנחה מספר 2: אם זה בתוכנית של יאיר לפיד זה מעניין את כולם ויכול להיות שזה חשוב.

טיעון:
נינט ועברי הם כדור השלג המסחרי המושלם: לא רק חברות הסלולר או פנאי פלוס או בר מצוות של ילדות מסביון מרוויחות מאייטם עליהם. סביר להניח כי רבים מהקוראים של כתבה זו נכנסו אליה בעקבות התמונה של המשיחה מקרית גת או מהופעת שמה בכותרת. ולכן, במובן מסויים, גם לכתוב ביקורת על נינט-לידר-לפיד משרת את גלגולו של כדור השלג. לא חשוב מה אומרים, העיקר שיגידו והכדור ימשיך להתגלגל.

חווה אלברשטיין אמרה פעם בראיון שאנשים לא מקשיבים למילים - הם רק נורא אוהבים את המוסיקה. ובלי שהם שמים לב, היא שרה על ארץ שאת יושביה היא אוכלת. ג'קו אייזנברג, להבדיל, אחרי שזכה ב"כוכב נולד", נתן ראיון ולכלך על רמי קליינשטיין. ומה קרה? באו העיתונים וכתבו מאמרי בעד ונגד, ומכרו יותר; בא הרדיו והעלה לשידור מאזינים עם דעות שונות מכל הארץ בתוכניות מיוחדות; באו צלמי פפראצ'י ומכרו תמונות לאתרי אינטרנט באלפי שקלים. בקיצור, כולם הרוויחו. ומי הפסיד? המוסיקה. אפשר לחשוב שמישהו פה מחזיק דיסק של עפרה חזה בבית. אל תתפתו ואל תתממו.

מסקנה מספר 2: כתיבת מאמר על הביצוע של עברי לידר ונינט טייב הינו חלק מכדור שלג תקשורתי שעקרו הרווחת כסף. כלומר, הטקסט הזה ממש, מוביל באחת הווריאציות שלו למכירת רינגטונים.

הנחה מספר 3: נינט היא חזות הכל. מי יותר ישראלי ממנה?

טיעון:
אם מקובלת עליכם ההנחה הזו ואם אתם מכירים בפתגם שאומר שרפרוף כנפי פרפר בתאילנד מייצר טורנדו בארצות הברית, אולי תסכימו לטיעון הבא: העיסוק הבלתי פוסק בכדורי שלג דוגמת נינט, ובוודאי בערוץ 2, תופס מקום. פיזית. עמודים רבים נכתבים, תמונות נמתחות, שירים מתנגנים וכיו"ב. והוא תופס מקום גם במישור נוסף - כדורי השלג באים במקום תוכן משמעותי יותר, כזה שיכול להוסיף עומק לישראליות. למשל דיון על הכיבוש, או על ערכי הדת, אירועי תרבות או כל דבר אחר.

מסקנה מספר 3: נינט (כמשל) והעיסוק של כולנו בה, מייצרים אלטרנטיבה לתרבות, וכנגזרת מכך, מובילים לאחידות (חזות הכל) והורסים את ערכי התרבות מבפנים. שנאמר: ארץ שאת יושביה היא אוכלת.

לסיכום:
בהתבסס על מסקנות מספר 1+2+3, נראה כי אני, על ידי מאמר זה, אחראי במידת מה להרס התרבות ואולי מוטב אם לא הייתי כותב אותו בכלל. אני בטוח שהמעריצים של נינט חושבים ככה. לפני שכל הכאב הזה הכה בי, הספקתי לחשוב על עוד דבר אחד: שחיתות לא תמיד חייבת להיות לקיחת כסף בדרך לא חוקית. לפעמים שחיתות היא להנציח את עפרה חזה בדרך לקצירת המזומנים על גבה.