פורטיסחרוף / משינה
המופע המשותף של משינה ופורטיסחרוף היה הכל חוץ מ"איחוד היסטורי"
נתחיל מהסוף. את כל הדרך הביתה, ליוו תחושת החמצה מרירה והשאלות "איפה היינו?", "לאן הוזמנו?". אז מה היה לנו שם בעצם? ננסה לעשות בזה סדר. הצמד האלמותי פורטיסחרוף והלהקה המיתולוגית, משינה, יצאו במופע איחוד ראשון מסוגו. היסטוריה במוסיקה הישראלית. מופע יד ראשונה משני צדדים משומשים במצב מצוין.
נחזור לשורה התחתונה. זה מה שבאמת היה שם: 8,500 אנשים, 17 אלף ידיים באוויר. בקופת הכרטיסים לא נשאר ולו כרטיס בודד. חושך. פורטיסחרוף עולים לבמה. הופעה בת-זונה. כמעט שעה וחצי. "להתעורר", "חדשות מהירח", "תלוי על הצלב", "נעליים" – הכל מהכל. אילו גיטרות, איזה סאונד. ואני בשורה הראשונה על הברזלים, מרייר על אלה הצמודים אליי.
ואז הפסקה. עשרים דקות של מוסיקת מעליות, הבמה מתחלפת, המתח יורד, השרירים מכווצים. משינה עולים ומבצעים שלושה שירים בלתי מרגשים. ואז סחרוף ופורטיס חוזרים. ארבעה שירים בלבד: "אין קץ לילדות", "ברחובות שלנו", "סדר יום" (המצוין) ו"אמריקה". זהו. פורטיסחרוף יורדים, משינה נשארים. נשארים עוד שעה וחצי. פורטיסחרוף לא חוזרים אפילו להדרן. כמה חיכיתי ל"משאית פיננסית" מהאלבום המשותף של ברכה ופורטיס "רץ על הקצה" מ-98'. האם אי ביצוע של שירים מהאלבום מעיד על התנערות רשמית ממנו?
בקיצור, הגענו אתמול לשני מופעים בודדים, לאירוח נימוסין, לפסטיבל אמצע אוקטובר, פוסט פסטיבל התמר. מופע איחוד? תנסו עוד פעם, אפילו פעמיים, ולא תצליחו. לא איחוד ולא נעליים. כל שיר של פורטיסחרוף היה בגדר זריקות פורנו מוסיקליות ישירות לכלי הדם. פורטיס הוא אחד המבצעים הכי גדולים שלנו, אמן בחסד. והנגנים שלהם עושים עבודת קודש. הייתי ממיר את הזהות המינית שלי עבורם, לו רק היו מבקשים. אבל קיוויתי שאולי לרגע אחד, איגי דיין יתפוס את עמדת התופים, או שאולי מייקל בנסון יחליף את גיל סמנטה על הבס, ובלי שנשים לב, אבנר חודורוב יחליף את עמדת הקלידים של יובל שפריר. אבל לא. פשוט קיבלנו שתי הופעות – הופעות טובות, אמנם – אבל בטח שלא איחוד.
זה שפורטיסחרוף ומשינה יודעים להחזיק שעה וחצי של הופעה כל אחד לחוד – זה ידוע. אבל ציפינו למשהו חדש. מכרו לנו תערובת במעטפת של תרכובת. אוף. מוי אוף. בקיץ שעבר, אחד - שלמה ארצי, ואחד - שלום חנוך, העלו מופע איחוד אמיתי. חיבור לא מוצלח לטעמי, אבל חיבור פר אקסלאנס. שלמה שר שירים של שלום ולהפך, והכי חשוב – שניהם ביחד על הבמה כמעט רוב הזמן, ולא רק לארבעה שירים כדי לצאת ידי חובה.
פסטיבלי מוסיקה יש לנו בשפע. אמנים עולים ויורדים על במות בזה אחר זה, יש לנו גם בשפע. פורטיסחרוף ומשינה יש לנו אחד מכל סוג. את שניהם ביחד עדיין אין לנו.