כל טוּב מתוצרת היישוב
אוסף האינדי הישראלי של "השרת העיוור" שמוצע לחינם, הוא בונבוניירה אמיתית
פולארויד 4 – אוסף אינדי ישראלי / השרת העיוור
"זאת רמאות נעימה" אמר גיא חג'ג' מ"השרת העיוור", בראיון קצר שנתן כאן בספטמבר האחרון, לרגל צאת האוסף השני בסדרת פולארויד. "סוג של סוס טרויאני, אבל במובן הטוב של המילה". המשפט הזה מתאר באופן מדויק את התחושות הנעימות שעולות מהאוסף החדש של השרת העיוור, שמוצע בימים אלה להורדה חינמית.
בדיוק כמו קודמיו, פולארויד 4 מבקש לתת במה לאמנים לא מוכרים לצד אמנים ידועים יותר, שסיכויים להתברג לפלייליסטים מועט. בטח לא עכשיו, שתוכנית "הקצה" קוצצה בשליש.
כמעט כל אחת מבין 17 רצועות האלבום קולעת בול. הישג מרשים, בהתחשב בכך שלא מדובר באי.פי או בשירים של הרכב אחד. זאת בהחלט משימה לא קלה לגבש קונספט, שהוא לא רק "מוסיקה אינדית", אלא כזה בעל סאונד וקו אמנותי ברור.
האוסף הזה הצליח לעבור את כל המשוכות. אין ספק שחובבי הרוק האלטרנטיבי ומחזיקי האוספים הקודמים יתאכזבו מעט, כי מדובר באסופת שירים קצת יותר שקטה מקודמיה, ויש שיחשיבוה כפחות נועזת. אבל אל תתנו לטמפו הנמוך ולהפקות הערומות להטעות אתכם - מדובר בבונבוניירות.
הילה וייס פותחת ברצועה השקטה "Never Again" בליווי פסנתר ושיעול קל. השיר אמנם נשמע כמו סקיצה, שהייתה יכולה להפוך לשיר טוב בשמונה רמות בעזרת מפיק מוסיקלי, אבל גם כך, הוא עושה את העבודה. ישנם עוד כמה שירים באלבום שמגרדים את גבול הסקיצה, אבל גם אלה שירים של ממש, שזקוקים רק למעט ליטוש.
עוד נקודות אור מרכזיות באלבום: רונן שטיינבאום, אחיו של אחת ההחתמות האחרונות והמפוספסות של הליקון, פוצ'', שמגיש את השיר "1,2,3" שהוא לא פחות ממבריק; גבע אלון המצוין מגיש שיר אינטימי ומרגש בליווי אקסוטית; נדב אזולאי, מפיק מוסיקלי ואמן יוצר בהתהוות מציג את השיר "בדרך של הרעים", שנשמע כמו הבטחה לאלבום רוק משובח; מיקי שביב, מוסיקאי ותיק, מגיש קטע בלוז אותנטי שהוקלט בטייק אחד; ועוד לא דיברנו על איתמר ציגלר, רות דולורס-וייס שגם הציגו שירים מוצלחים.
צריך לזכור שפועלו של השרת העיוור היא סוג של שליחות, ויעבור עוד זמן עד שינקוט בבררנות בבחירת השירים, ויגיש אוספים קצרים יותר. מי שלא בקטע, עלול למצוא את כמות החומר גדולה מדי, אבל הי, זה בחינם. לא תיקחו במחיר כזה?
פולארויד 4 – אוסף אינדי ישראלי (השרת העיוור) 60:01 דקות
הכי בלונדיני: בצד של הרעים
הכי שחורדיני: Go Ghost