על קו הזינוק

יאיר יונה (25), מוסיקאי וכותב, פעיל בסצנת האלטרנטיב בארץ בלהקות פונץ', שאוטוטו מוציאה אלבום חדש, ובלהקת ג'ט סאם, שהוציאה לא מזמן את אלבום הבכורה Remote. בנוסף, הוא מנהל את הלייבל Earsay של האוזן השלישית, משמש כמנהל האישי של להקת רוקפור, ובמקביל, מנסה למצוא זמן לעבוד על החומרים המקוריים שלו, בשאיפה לחזור לבמה כסולן. יום עמוס, ללא ספק, אבל "אין מה לעשות", כמו שהוא אומר.

בצבא הוא שירת כשיריונר ("בוא נרד מזה") ואת לימודיו הגבוהים עשה בבי"ס לסאונד של יואב גרא. אחריהם נסע להרחיב את ידיעתו בתחום בלונדון במכללת S.A.E. באנגליה הוא גם החל להופיע במועדונים קטנים כשהוא חמוש בגיטרה אקוסטית ובמפוחית. לפני שנתיים הוא חזר לארץ, ועבד בתור טכנאי באולפני הקופסא ברמת-גן. בשנה שעברה הוא הצטרף לצוות של האוזן השלישית, ומשם הכל היסטוריה.

בפונץ' ובג'ט סאם אתה מנגן על בס, כשבכלל התחלת בתור נגן גיטרה. מתי עברת לבס?
"ביום שהצטרפתי ללהקה שאמרה לי שיש כבר שני גיטריסטים ולא צריך עוד אחד, אז למה שלא תנגן בס? ניסיתי והתאהבתי בכלי. אבל אם הייתי צריך לבחור, מלכתחילה לא הייתי הולך ללמוד חשמלית. הייתי משקיע יותר באקוסטית. סולואים וכו' אף פעם לא משכו אותי".

יאיר יונה אולי נשמע כמו נסיך הגנבים, אבל ממש לא רוצה להשאיר רושם כזה. הוא לא רוצה להצטייר כאדם מהשוליים שמנסה להמריד נגד הממסד. הוא פשוט רותה לתת ביטוי להיותו מוסיקאי ושוחר תרבות. אם עכשיו הוא מנהל לייבל אלטרנטיבי מרכזי במדינה, מה רע? לא תתפסו אותו על חוסר מקצועיות.

היית מקדם גם מוסיקת מיינסטרים שלא מקודמת?
"במסגרת הלייבל?".

זה גם לא אומר שכל מה שיוצא תחת הכותרת "אלטרנטיבי" הוא בהכרח איכותי.
"מסכים איתך לחלוטין. יש המון זיוף בדברים שיוצאים כאן. אנשים יכולים להסתכל על עצמם ולומר שהם מיוחדים עד מחר, אבל זה לא נותן להם תו תקן של איכות. אבל אני יכול לומר אם משהו מתאים לי בלייבל או לא מתאים לי".

הדבר גרר תגובות זועמות מצד חלק מאוהבי המוסיקה הישראלית, שגם ככה לא מאושרים מכך שגלגל"צ היא תחנת הדגל של המדינה. יאיר יונה כנראה לקח את זה קשה יותר מכולם והעלה עצומה לרשת, במטרה שתחזיר את התוכנית למתכונתה הנוכחית (שלוש פעמים בשבוע בהגשתו של קוואמי). עד היום חתמו עליה מעל 2,800 אנשים. העצומה ממוענת למפקד גלי צה"ל, ויונה עצמו חתום עליה. הנה קטע קצר מתוכה:

"..רמסתם את תכנית הדגל – והרי שיריתם לכל הקבוצה הגדולה הזו, שלוש יריות בגב. אני מודע לכוונותיה של גלגל"צ לייסד תכניות חדשות ולשמר את הישנות כמו 'המקור', או 'סינגלס' ודומיהן, אבל באף אחת מהן לא יושב איש כמו קוואמי, שתחושת שליחות בוערת בעורקיו. אף אחת מהן לא תיתן פתחון פה לקשת מספיק גדולה ומגוונת של מוזיקה, וביטוי לדברים שלא פוגעים בחדוות הנהיגה בכביש..".

התחושה היא שהמאבק הוא לא רק על התוכנית עצמה, אלא גם על קוואמי. זה לא מחליש את המטרה? מקסימום, שיחליפו שדרן, לא?
"זה מאוד צולע, כי קוואמי הוציא אלבום כבר לפני שנה וחצי. אני לא יודע מה המניעים שלהם. קוואמי הוא אדם שמעורה. הוא מסתובב בין הלהקות שהוא משדר. אבל בוא ניקח למשל את ארה"ב ואנגליה, לצורך העניין. שם קיימות תחנות רדיו שמשדרות פופ להמונים, 'כולם רוצים שירים פשוטים', מה שנקרא. אבל יש ספקטרום הרבה יותר רחב ותחנות רבות על הסקאלה שמשדרות הכל. בישראל אין תחנה אחרת. שם יש פתיחות ויש קהל לזה.

"בישראל יש קהל לאלטרנטיב - הוא לא גדול - ומה שיש, לא מחשיבים. יש תחנה אחת שעושה את זה והיא FM 106 - קול הקמפוס. אבל זה רק בתל אביב. הם משדרים גם באינטרנט - אבל כמה אנשים מקשיבים לרדיו באינטרנט? זה יגדל, אבל לא בהרבה. גם 88, אגב, עושים את זה. זה עדיין קול ישראל, אבל הם משמיעים דברים שלא שומעים בשום מקום אחר ויש לי רק מילים טובות לומר על התחנה הזאת".

מסתבר שהעצומה שלו הגיעה למקומות הנכונים. מגלי צה"ל הזמינו אותו לפגישה בנושא שתתקיים מחר (שלישי). למרות זעמו, יונה נוהג באצילות ומברך על כך. "הם גם יכלו לנפנף אותנו, אבל הם שפנו אליי, ובאמת כל הכבוד להם".

אתה לא מרגיש שאתה נלחם על ניוטרל? הרי אתה מבקש שיחזירו את התוכנית למתכונתה הנוכחית, שבדיעבד, גם היא אמורה להיחשב כלא מספקת?
"כרגע, התוכנית שהייתה הכי ייצוגית ברדיו, הייתה של קוואמי. היא היחידה שמשדרת לכל המדינה בשעה סבירה מוסיקה שאי אפשר למצוא בשום מקום אחר. נכון שגלגל"צ היא תחנה שהקונספט המוסיקלי והעריכה שלה הם בלתי מתקבלים על הדעת. אבל מדיניות גלגל"צ לא נקבעה שלשום, ואני עדיין מנסה להוביל מהלך, שאומר - לפחות על תפגעו לי במה שהיה לי עד עכשיו. אני חושב שאם נצליח להזיז את הנושא של קוואמי, זה ייתן לנו פתח ומקפצה להמשך. תראה מי חתם היום על העצומה. חתמו על העצומה מוסיקאים, אנשי רוח, אנשי תרבות שאתה קורא אותם ועליהם, ושיש להם מה לומר. זה אנשים שמגיעים מתוך התחום ומבינים את חשיבותה של התרבות. אני מסתכל על זה כסוג של תביעה ייצוגית".