פלפלים עושים באהבה

או לא עושים בכלל. בחדש של הצ'ילי פפרס חסר התבלין שייחד אותם פעם

פלפלים עושים באהבה | רשת 13

מפגש עם אלבום חדש של הרד הוט צ'ילי פפרס זה קצת כמו מפגש עם אהבת נעורים, כשהנעורים מאחוריך. זה מעיף אותך לתקופה אחרת ומלוּוה באיזה רגש. ואכן, ברגע שהגיטרה של פרושיאנטה נותנת את הסאונד המגניב והFאנקי שלה, זה חוזר - החיוך, דפיקות הלב.

מאז Blood Sugar Sex Magic, הצ'ילי פפרס הרגישו כמו להקה שנורא רוצה למכור. הפאן של השלבים המוקדמים, נעדר מהאלבומים שבאו אחריו. ועכשיו הם חוזרים עם Stadium Arcadium, אלבום כפול שמכיל לא פחות מ-28 שירים.

הבשורה הטובה - ניצוצות של אותו פאן מוכר חזרו להתעופף באולפן. פלי שוב מראה שהוא הבסיסט הכי טוב בעולם, ולפעמים יש גם דיסטורשנים. הבשורה הפחות טובה - יש בו מעט מדי שירים טובים.

האלבום נחלק לשניים - Jupiter ו-Mars. יופיטר קומוניקטיבי יותר וגם נפתח בסינגל הלא רע Dani California. זה הזמן לשאול - בגילכם (40+), לא הגיע הזמן להרגע מהעניין הזה של קליפורניה? את סרטי הגולשים שלכם עשיתם כבר לפני 20 שנה. האמת היא, שמי שאהב את קליפורניקיישן הלעוס עד לרמת המחית גֶרבֶּר או את By the Way הסתמי, יאהב את יופיטר, הדיסק הראשון באלבום החדש. אני, כפי שודאי הבנתם - לא ממש. הוא קומוניקטיבי באופן יחסי, יש בו שירים נחמדים וכמה בלדות בליווי גיטרה אקוסטית, אך אין שם לא Under the Bridge חדש, וגם לא Aeroplane חדש.

הדיסק השני, מארס, הוא כאילו דיסק הסקיצות של השירים שלא נכנסו ליופיטר - וזה נאמר דווקא כדבר טוב. מארס יותר מעניין, יותר משוחרר, ובעיקר, יותר מזכיר את רד הוט של פעם, שעשו מוסיקה בשביל הכיף ובאהבה.

דבר אחד יש לציין בליווי מחיאות כף, וזו ההפקה. אמנם מזה זמן ההפקה של הפפרס אמונה בידיו המצוינות של ריק רובין, אבל מזמן הם לא נשמעו כך. התופים נשמעים בדיוק כמו פעם; אנתוני קידיס הסולן נשמע כנער קולג'ים בן 21 שמתלהב מהאפשרות לצרוך אלכוהול בצורה חוקית; פרושיאנטה ממשיך לתת את צליל הגיטרה הכל כך אופייני לו; ופלי, כאמור, יודע דבר או שניים על פריטה על גיטרה בס.

הפפרס נשמעים טוב והאלבום מגוון - אז מה הבעיה, בעצם? התיבול - זו הבעיה. האלבום הזה חסר את אותו תבלין מיוחד שמגדיר ז'אנר, משהו שעושה לך חשק לשים את הדיסק בקומפקט כשאתה נכנס לאוטו ומבין שלא בא לך לשמוע אף תחנה. אז נכון, הנעורים שלי זה ניינטיז, והם לא כאן. אבל אהבה זו אהבה, והחלום של כולם הוא למצוא מחדש את אהבת נעורינו, גם אם רק להבזקים קצרים. החדש של הרד הוט שווה, ולו בגלל אותם הבזקים.