אורחים לרגע?
פרויקט גסטהאוס מציג מוסיקה כיפית, אך לא בטוח שתעמוד במבחן הזמן
כשיוצר מתרגם השראה לקריירה מוסיקלית, הוא צריך לשאול את עצמו אם היצירה שלו תעמוד במבחן הזמן. אורן שיטרית, מוסיקאי ומפיק מוסיקלי שעבד עד היום מאחורי הקלעים כמפיק, החליט שהוא רוצה לצעוד לקדמת הבמה ולהעלות פרויקט משלו. נשמע לכם מוכר?
אנחנו אוהבים למתג כל דבר חדש, ואם מדובר בפרויקט שמציג כמה אמנים, שחברו למפיק מוסיקלי עם פרצוף לא מוכר, נדלקת אצלנו נורה אדומה. השאלות הראשונות שעולות הן האם מדובר ביוצר מקורי או בקופיקאט? איך הוא מעז לפרוץ, לעזאזל, מבלי ללכת קודם ל"כוכב נולד", ולא עוד, אלא גם לשיר ולכתוב באנגלית?
אמש (ראשון) בתיאטרון תמונע, עלה הפרויקט של אורן שיטרית לבמה לראשונה. שני סינגלים קדמו לעליית המופע - Right Here Right Now, שיר כיסוי של להקת ג'יזס ג'ונס, ו- My Mind, שכתב צביקה פורמן והלחין שיטרית. הסנוניות הראשונות הזכירו אמנם את "מטרופולין", הפרויקט של עופר מאירי, מבחינת ההפקה המוסיקלית והקונספט, אבל אי אפשר היה להתעלם מכך שמדובר בבחור שיודע לעשות מוסיקה טובה.
אם נפוצץ לרגע את הבלון הזה שנקרא "פרויקט", נלמד כי בסך הכל מדובר בפרפראזה פשוטה על להקה, עם חלוקת תפקידים דומה. גם כאן עסקינן בחבורת מוסיקאים שמעלה ביחד קונספט מגובש, כשהגרעין הקשה שלה - הסולן, אם תרצו - כותב ומפיק את החומרים.
באנגלית זה נשמע יותר טוב
המוסיקה של שיטרית וחבר מרעיו משלבת פופ ורוק עם השפעות חזקות של סול ו-Fאנק. הפרויקט כולל זמרים טובים וטובים פחות, לצד נגנים מצוינים. מתוכם, יצוין לטובה אחיו של שיטרית, יוסי, שאמון על הגיטרות המובילות של הערב, שהחזיק את השירים כמו גדול.
חני ברמסקי התארחה בשיר My Mind וסיפקה את אחת מנקודות השיא של הערב. למשך ארבע וחצי דקות, ריתקה חני את המבט אליה. השירה שלה אמנם לא גדולה מדי, אבל היא מגנטה עם תנועותיה הקטנות והגשתה הסוחפת, שהזכירה זמרות נשמה שחורות שעברו דבר או שניים בחייהן. מסמר נוסף של הערב היה צביקה פורמן, שחתום על חלק מהטקסטים בפרויקט. פורמן התגלה כביצועיסט מוכשר, שאחראי במידה רבה על האנרגיות הטובות שהיו אמש על הבמה.
שיטרית, מצידו, נתן כמה נאמברים בעצמו. למרות הלחנים הטובים וההפקה הקולחת, במחלקה הווקאלית הוא לא זוכה לפרס העובד המצטיין. כשהוא שר לבד, זה אפילו נשמע חובבני משהו. אבל ההשלמה של יתר חברי ההרכב בפזמונים וההפקה הנהדרת, חיפו על זה. מסתבר שבפרויקטים של השנים האחרונות, בדיוק כמו בפרויקטים של השנים האחרונות, אם אתה לא שר בעצמך, אתה כנראה לא קיים, ונראה שאין מנוס מזה.
המוסיקה של שיטרית לא נשמעת כמו זו של שאר האמנים הישראלים ששרים באנגלית, אך השירים עצמם אינם פורצים גבולות. השירים שבוצעו אמש, הם בסך הכל שירים טובים וכיפים, אך לא מדובר בבשורה מוסיקלית חדשה. יחד עם זאת, שיטרית עדיין רחוק מלהתגלח על זקן של מישהו אחר.
אלבום הבכורה של גסטהאוס יוצא לאור בשבוע הבא, וממה שנשמע אמש בתמונע, בהחלט שווה לבדוק אותו. אין ספק שהמאזינים של גסטהאוס יקבלו מוסיקה מופקת למשעי. בשביל פופ-רוק מיינסטרים, שמבקש לכוון לקהל גדול, מדובר בפרויקט שיכול לתפוס טוב, אולי אפילו להתברג לתוך הקונצנזוס, אבל על מנת לעבור את מבחן הזמן, שטרית צריך להבא לגבש בשורה מוסיקלית מובחנת יותר.
Guest House – אורן שיטרית – שירה, קלידים ותכנותים ; יוסי שיטרית – גיטרות ; ברק בן צור – תופים ; חני ברמסקי – שירה : צביקה פורמן - שירה ; שרונה נסטוביץ' - שירה ; שי פלד - שירה וגיטרות ; איתן אלבז - בס