סוף הדרך

המחזה שהיה אמש (חמישי) במועדון הבארבי היה שונה מהשגרה הנהוגה בו. המקום שרגיל לארח במתחמו אמנים צעירים וותיקים, רובם מחזיקים ביד גיטרות חשמליות ומגישים מוסיקת רוק, נתן את הבמה להרכב שכלל אקרודיוניסט, פסנתרן וכנרת.

המוסיקה שלה נעה בין מוסיקה צוענית וכלייזמר, לצד מוסיקה קלאסית שמשולבת בתבניות קצב של רוק. המופע עבר דרך אלבום הסולו שלה "Poison Sweet Madeira", וקטעי נגינה נוספים דוגמת ההמנון ההונגרי שנוגן פעם נוספת בהדרן.

לצד ההופעה המצוינת, יש לציין כי סולומון אינה מגיעה עם המוסיקה שלה למחוזות חדשים שאיש מעולם לא ביקר בהם. הטכניקה המעולה והוירטואוזיות המאלפת שלה באות במקום מסוים על חשבון מורכבות מוסיקלית כלשהי. עם זאת, בשביל מופע של שעה תמימה זה די והותר.

נולדה לרקוד

סטפן פילגרים ישב מאחורי עמדת התופים כשהוא אחוז תזזית ומתרגם כל הקשה שלו בעיוותי פרצוף, כאילו היה בקאסט הקבוע של החבובות. היה לו חלק בלתי נפרד מהחגיגה שהייתה על הבמה, כשסולומון באה לבקר אצלו תכופות במבטים השואלים אם הכל בסדר.

סולומון לא הכבירה במילים, אך לעיתים ביקשה להציג חלק מהשירים או לתת מספר אנקדוטות מהקריירה שלה. באמצע הערב ציינה כי לפני כמה שעות היא הופיעה אצל "לונדון וקירשנבאום", אבל הדבר כמעט בוטל עקב מותו העצוב של יוסי בנאי ז"ל. היא ביקשה להקדיש לו קטע שקט בליווי אינטימי של חברי הלהקה. הרגע המרגש אולי היה חף מטכניקות ומריקודים, אך עמד בשורה אחת עם כל הערב.

סופי סולומון נותנת שואו שמצדיק כל רגע ממנו. היא אחת האמניות הבינלאומיות שהגיעו לישראל בשנה האחרונה, שיש לקוות שתבוא לעתים תכופות יותר. אם חשקה נפשכם בהנאה צרופה של מוסיקה טובה, הופעה מעולה והמון שמחת חיים, סולומון תהווה עבורכם את האופציה הטובה ביותר. לכו על זה. יותר מזה - רוצו.

הופעות בסופ"ש:

שישי (היום), 12.5.06, בארבי ת"א. לקופון הנחה לחצו כאן>>
שבת, 13.5.06 -המעבדה ירושלים