נערת אמצע

דנה ברגר – יום יום / אן.אם.סי

מי שעקב אחרי הקריירה של דנה ברגר בשנים האחרונות וציפה לאותה ילדה בועטת של תחילת הקריירה, העלה חרס בידו. על איזו ילדה בועטת מדובר? הבחורה מופיעה כבר שנתיים כשלצדה הגיטריסט יניב דדון, עם מוסיקה אקוסטית מלטפת. גם ההגשה שלה בתוכנית "בנות", המשודרת בכבלים, לא מתאימה לאותה פרסונה נשכנית.

"יום יום" הוא אלבום יפה וכן, אם כי רחוק מלהיות הטוב ביותר שלה. הבחירה של ברגר ליצור ולבצע את רוב חומריה, למרות העזרה מצרויה להב, באה על חשבון ליטוש הפינות. התוצאה הסופית היא אלבום טוב שכולל נפילות מתח מזדמנות, דוגמת "ככה זה", שהיה יכול בשקט למצוא את עצמו על רצפת חדר המיקסים.

את "יום יום" הפיק לואי להב. האבחנה שלהב מושך לכיוון המיינסטרים, אינה חדשה. בשנים האחרונות לא נרשמה כל פריצת דרך מצדו, ובטח שלא בעיטה, אבל אם כבר מיינסטרים, אז שיהיה מיינסטרים עשוי היטב, כמו שלואי יודע לעשות.

ברגר הייתה צריכה לשפר הרבה כדי ליצור את "אלבומה הטוב ביותר". כרגע, ללא ספק, ברגר מגישה את הכי טוב שהיא יכולה. ירצו? יאכלו.

דנה ברגר – יום יום (אן.אם.סי) 45:58 דקות

הכי בלונדיני: חרותי
הכי שחורדיני: ככה זה

דנה ברגר תעלה מופע בכורה של אלבומה, ב- 30 למאי 2006 בשעה 21:30 במועדון הזאפה בת"א.