בר אקטיבי
שלמה בר, האיש שאחראי במידה רבה להכרה במוסיקה המזרחית כאמנות, מדבר על התמורות שחלו בחייו האישיים במהלך עשר שנות השתיקה ועל הדלדלותה של התרבות המקומית

בגיל 63, עדיין תחת המעטפת הנצחית של הברירה הטבעית (למרות שהוא השריד היחידי של ההרכב המקורי), מוציא שלמה בר אלבום חדש בשם "עננים נמוכים" (הד ארצי), 11 במספר, ופוגש בפעם הראשונה את המחשב. בחלק מהשירים אף שיתף פעולה עם יזהר אשדות, כמו ב"דרה", לדוגמא, הסינגל הראשון שיצא מתוך האלבום.
בר מתרגש מהתוצאה הסופית לפחות כמו ילד קטן שנכנס לראשונה ל"טויס אר אס", אך מעיד כי זאת ממש לא הייתה אהבה ממבט ראשון. "בהתחלה לא רציתי להכניס מחשב", מספר בר, "ראיתי את המחשב כאילו היה ציקלופ שהסתכל עליי. כמו עין אחת שמדברת".
האלבום החדש של שלמה בר והברירה הטבעית יוצא, לפי מה שכמעט נהיתה מסורת במוסיקה הישראלית, עשר שנים אחרי אלבום האולפן האחרון של בר - "יחף" (הד ארצי). בעבודה על האלבום החדש, ניגש אל בר גיטריסט ההרכב, אילן בן עמי, וביקש להכניס את המחשב לסדר היום המוסיקלי. בר, כאמור, תחילה הרים גבה או שתיים, אך לבסוף התרכך והתחיל להתרגל ל"כלי" הנגינה החדש שלו. "זה ממש כמו כלי", הוא מבהיר, "אין לו מהות, אלא אם אתה מבין את המהות שלו. גיליתי שיש בו אינסופיות. אף פעם לא יצא לי לעבוד ולראות מה קורה בכל שנייה מוסיקלית".
האם זה היה צעד אמנותי גרידא או גם נסיון ליישר קו עם המציאות של היום?
"תראה, ברמה העקרונית, אני בעד ולא נגד. מוסיקאי צריך הכיר במציאות שסביבו. אני כאן ועכשיו, שומע כל דבר ואף פעם לא מנותק, אבל יחד עם זאת, אני גם עם עבַרי. אני חושב שצריך לנהל דיאלוג יפה ומכובד בין מה שהמציאות מציעה לבין מי שאתה".
המילים הללו יוצאות מפיו של מי שנחשב במשך הקריירה שלו כסוג של נביא זעם. מאז הקים את הברירה הטבעית בשנת 1977, נחשב בר לאחד הגורמים המרכזיים שהחדירו את המוסיקה המזרחית לקונצנזוס התקשורתי. בר תמיד שילב בין מוסיקה מערבית למזרחית, והמיזוג הזה הוא גם חלק בלתי נפרד מההוויה שלו.
נשאר משהו מאותו נביא הזעם של פעם?
"אני לא עסוק בסטריאוטיפים. אני שמח בחלקי. כשהייתי צריך לזעום - זעמתי, לא התכחשתי לזה ואני שמח שלא התכחשתי. היום אני ממשיך לעשות דברים שאני אוהב באמת. מעולם לא עשיתי דבר מסחרי ואני עושה רק מה שאני מאמין בו".
בשנות ה-90 התמתן הלוחם שבו והמשיך להתברג בטוב במרכז התרבות הישראלית, תוך שהוא תמיד שומר על אמת מוסיקלית.
המוסיקה המזרחית שנלחמת על הכרתה האמנותית, איננה חפה, בחלקה, ממסחריות ולא לגמרי התפתחה ברמה האמנותית. מה אתה חושב היום על המוסיקה המזרחית?
"אני יכול לדבר איתך על המוסיקה בכלל, שבשנים האחרונות יורדת פלאים, בגלל התופעה של 'כוכב נולד', למשל. אלה דברים מלאכותיים...".
תופעה? זה כבר חלק מהמציאות.
"דבר איתי בעוד 10 שנים ואני אוכיח לך שזאת מציאות חולפת. אין לי ספק. תראה, אני לא מטיל ספק בכשרונות עצמם, אלא ב'איך' שזה קם. אתמול הוא היה אנונימי ואחרי יומיים כל הארץ מכירה אותו. אבל מה קורה אחרי שנתיים? זאת תעשייה שלמה, ומי שמכוון את האמנות היום, הם התעשיינים. אלה אנשים שרוצים לעשות כסף קל ולמכור במבה להמונים, שלא צריכים
לחשוב. היום גם כל אחד מועמד לבחירה ורק צריך לבחור אותו. אם זו דוגמנית או שגרירית - הכל".
הנה, שוב אתה חוזר להיות זועם.
"בהחלט. אני חושב שהאלוהים הפך להיות היום טלוויזיה. אם אתה לא בטלוויזיה, אתה לא קיים. זה מסוכן ואסור שזה יקרה. גודל היום דור שכבר לא יודע כלום. הייתי לא מזמן בבי"ס מסוים וניסיתי להעביר סדנאות תופים וקצב, ולצערי הרב, כבר אין רוחניות בילדים. אני אומר את זה בצער כבד מאוד. להיות מפורסם הפך היום למקצוע".
עשר שנים עברו מאז "יחף", עשר שנים במהלכם חלו תמורות רבות בחייו האישיים של בר - גירושין מאשתו הראשונה, רינה, שהובילו גם לניתוק הקשר עם בנו הבכור, דניאל (33). השינויים הללו, הרחיקו מעט את בר מהעשייה המוסיקלית ומקדמת הבמה. "יכול להיות שלא הרגשתי שזה חסר לי", מספר בר וחוזר בו, "אבל זה בהחלט היה חסר. עברתי תהליכים אישיים ולא יכולתי לעבוד על המוסיקה שלי. יש שירים באלבום החדש שהולחנו לצד הכרת המחשב, ויש שירים שנמצאים אצלי גם מלפני עשר שנים. אני חושב שהבשלות לשיר אותם, באה עכשיו".
יש כאלה שעוברים תהליכים אישיים ודווקא בורחים אל המוסיקה. לא היה בך את הצורך הזה?
"האמת היא שלא היה לי זמן לזה. נהיה לי די קשה להתמסר לעבודה הזאת".
בכל זאת, צריך להתקיים ממשהו, ובר הרוויח את לחמו על ידי קיום הופעות בארץ ובעולם, ואף החל להריץ סדנאות תיפוף. "אני אוהב לעשות את זה, ללמד, ואני חושב שאוהבים את זה". לא רק שאוהבים את זה, בחודש יוני הקרוב עתיד בר להעביר סדנאות בקרקוב שבפולין. "זאת כבר תהיה הפעם השמינית שנופיע שם", הוא מספר.
נשמע שאתה ממש בשיאה של הקריירה.
"אני תמיד ידעתי שהברירה הטבעית היא ריצת מרתון ולא ריצת מאה מטר. רצים אותה לאט-לאט".
לאט-לאט הדברים הסתדרו בחייו של בר. הוא התחתן בשנית עם המוסיקאית יעל אופנבאך, שגם לקחה חלק פעיל באלבום וכתבה חלק מהטקסטים, וגם הקשר עם בנו הבכור התחדש. את שיר הנושא של האלבום, "עננים נמוכים", כתבה אשתו, יעל, וזאת הפעם הראשונה שבר שר על עצמו בגוף ראשון ונחשף. "זה שיר געגועים שיעל כתבה לי. אני שר אותו לבן שלי. עכשיו הכל בסדר, תודה לאל, אבל לא פגשתי אותו כמה שנים בגלל כל מה שעברנו".
איך זה לשיר את העולם שלך עם המילים שלה?
"זה ממש כמו לשיר את העולם שלי, כי זה שיר שהיא כתבה לי. ישבתי איתה וסיפרתי לה על הדברים שאני מרגיש והיא כתבה על פי זה".
הנחמה לא הגיעה רק מאשתו, אלא גם מכלתו. בר מעיד שאחרי שנים של סכסוכים, הייתה זאת אשת בנו ("הכל כך חכמה") שקירבה את לבבות האב והבן. "היא הייתה כל כך מדהימה ואני שמח שעכשיו הכל בסדר. גם המוסיקה שנוצרה הייתה תולדה של זה. זה משהו שבא מתוך חוויה אמיתית ולא משהו שאתה מתכנן".
מבלי לתכנן יותר מדי, נפגש בר עם המוסיקאי יזהר אשדות, שחתום על כמה עיבודים באלבום החדש. השילוב שנוצר בין השניים, ממשיך את קו הדו הקיום המוסיקלי של בר, שתמיד נע בין מזרח ומערב. עם זאת, הוא מעיד כי לא תמיד הכל התנהל על מי מנוחות. "פנינו ליזהר, והוא שמח שנעבוד ביחד, אבל זה לא תמיד היה קל. זה גם לא צריך להיות קל. כל אחד רואה מהצד שלו, ובסוף אנחנו נפגשים באמצע".
זה לא פוגם כשכל אחד מוותר? היו דברים שלא הייתי מוכן לוותר עליהם?
"באופן טבעי, יזהר הביא את מה שהוא מכיר. ציפיתי שזה יקרה. הבנתי שיש דברים שאני לא יכול לוותר עליהם, ושחייב להיות שילוב בין האפריקאיות הקצבית לבין המערב, אבל שתהיה שיחה, ושאחד לא יבוא על חשבון השני. זאת הייתה הכוונה שלנו. היו לנו הרבה שיחות של מינון. אני רציתי שכל העניין של המחשב יהיה משהו מאוד אחורי. אבל מה שחשוב בסוף זה התוצאה, ואני יודע שאם יזהר לא היה מתערב, זה לא היה יוצא ככה".
כשבר מדבר על האלבום החדש שלו, זה מרגיש כמו פעם ראשונה שהוא מדבר על אלבום, כמו מישהו שגילה עולם חדש ורוצה לשתף בו עם הבריות. שלוש שנים אחרי שהפך תקליט בשנות חייו, להבת היצירה עדיין בוערת בעצמותיו, ופניו נשואות גם לאלבום נוסף. "אנחנו חושבים על כל מיני כיוונים. אולי לעשות אוסף של שירי אהבה ישראלים מכל הזמנים, וגם יש עוד חומרים שלא טיפלנו בהם. אנחנו נמשיך לעבוד ונראה לאן נגיע".
אפרופו אנחנו, אתה היחיד שנשארת מההרכב המקורי. למה אתה פשוט לא יוצא עם שמך וזהו?
"אני הייתי שייך בכל חיי ללהקה הזאת והייתי ממקימיה. כשסמסון (קהמקר, כנר ההרכב המקורי - א.ע) עוד היה, היה גם טעם לקרוא לזה הברירה הטבעית, אבל ברגע שהוא עזב, אמרתי לו שכבר אין טעם לקרוא לזה ככה. אמרתי לו שאין לי זכות ושאני מפסיק עם זה. הוא אמר לי שלא, ושזה צריך להיות השם, וזה נהפך ל'שלמה בר והברירה הטבעית'. זה כבר נהיה חלק מהשם שלי".
שלמה בר והברירה הטבעית יעלו מופע בכורה לרגל צאת האלבום "עננים נמוכים", ביום חמישי, ה-13 באפריל 2006 בשעה 21:00, במועדון הגולדסטאר זאפה. אורח מיוחד: מאיר בנאי. כמו כן, יעלה ההרכב הופעה ב-17 לאפריל, במסגרת פסטיבל Experience


