פריסטיילר
אבוטבול נותן בפריסטייל ובפעילות החברתית. שיחה לרגל צאת הסינגל החדש
"כאן אצלנו סוף גנב לשלטון / מתחבר עם בעלים של הון / מתקשר באינטרס עם בעלים של עיתון / תגנוב מצית, תגנוב ארנק, תגנוב זמן / תגנוב גם אם אתה לא מעוניין / מכל הבא ליד, תגנוב מגע / תגנוב מבט / תגנוב לכיס, קח שטר מרופט". כך שר אלון אבוטבול בשיר חדש שיצא בשבוע שעבר לרדיו, בשם "תגנוב" (מילים: אבוטבול, לחן: אבוטבול ו- Soul Ja).
זוהי איננה הפעם הראשונה בה אבוטבול מנסה את כוחו בשירה. בין היתר, הוא הופיע בזמנו במחזמר "אחים בדם" בכיכובה של שלומית אהרון, בשנים האחרונות תרם לפסקול הסדרה "שבתות וחגים" ועוד. הפעם הוא עושה צעד נוסף לכיוון מרכז בימת הזמר, אך טוען שהוא מעולם לא חשב על עצמו כזמר על פי הספר. "אני לא שר", הוא מספר, "אני מגיש שירים כשחקן. ככל שמתבגרים יש יותר מקום לדברים אחרים בחיים. כבר שנים שאני עוסק בכתיבת שירים ועושה מוסיקה, אבל לא כדבר מרכזי. לאחרונה אני משתדל לפנות לזה יותר זמן".
קריירת הזמרה הראשונה שלו, נקטעה עוד בשחר ילדותו, זמן קצר לאחר שהתקבל לשורות מקהלת ביה"ס בכיתה ב'. אדי, מורה המקהלה, לא יכל לשאת את קולו של הזמיר הצעיר לאורך זמן, והשניים נפרדו כידידים. כמעט שלושה עשורים עברו מאז, ובימים אלה שוקד אבוטבול על מופע חדש שיוביל בסופו של דבר לאלבום. האם מדובר בפספוס נוסף של מערכת החינוך? ימים יגידו.
מתי החלטת להפנות משאבים ואנרגיה למוסיקה?
"ההבשלה עצמה התחילה לפני שנה וחצי. בהתחלה רציתי להעלות מופע, הרבה יותר מאשר להוציא דיסק. גם המופע עצמו כולל בתוכו שירים, סיפורים, קטעי משחק וכל מה שמתאים לי ומתיישב עליי טוב. בשנה האחרונה התווספו חומרים רבים ויש לי כבר 60-70 אחוזים מוכנים ברמת התוכן. אין לי תאריך יעד, אבל המופע יעלה עד סוף השנה ואיתו גם יבוא האלבום".
אלון אבוטבול (41) הוא בוגר מגמת משחק ותיאטרון בבית הספר תלמה ילין. הוא היה בין השחקנים הבולטים בקולנוע הישראלי של שנות ה-80 ("שתי אצבעות מצידון", "אחד משלנו" ועוד). מאז השתתף בפרויקטים רבים, ביניהם בסדרה "שבתות וחגים", בסרט הקולנוע "האסונות של נינה" ואחרים. הסנונית המוסיקלית של אבוטבול, שיר היפ הופ טהור, מוגש בשיתוף להקת Soul Ja.
שלושים שניות על הלהקה: מדובר במוסיקאים ממרכז הארץ, "להקה ישראלית כשרה", כפי שמספר עליהם רונן ברק, המעבד והמפיק המוסיקלי של "תגנוב", אשר עובדים בימים אלה על אלבום בכורה שמשלב היפ הופ, רוק וסול. אבוטבול מדבר בחום על החיבור שלו עם הלהקה הצעירה, ומעיד כי השימוש בהיפ הופ נותן לו הזדמנות, כשחקן, לעשות מוסיקה. "היפ הופ, מעבר להכל, זה עיסוק בטקסט", מחדד אבוטבול, "אני לא חושב שאני עושה היפ הופ קלאסי, אם יש בכלל דבר כזה. אני מושפע כללית מהיפ הופ וככה אני כותב טקסטים".
אבוטבול פגש את חברי הלהקה לפני כמה חודשים. חבר טוב משך אותו לראות הופעה שלהם, ומשם הדרך לשיתוף פעולה הייתה קצרה. "שמעתי אותם ואמרתי לעצמי שהחבר'ה האלה מנגנים ממש טוב. דיברנו אחרי זה, הכרנו, ואמרנו שנעשה הופעה ביחד. אז כבר באתי אליהם עם הטקסט של 'תגנוב' - זה שיר שכתבתי באוטו - הייתי יושב באוטו ועושה קצת פריסטייל".
כן, כן, חברים יקרים, עיניכם הקוראות אינן טועות. אבוטבול מביא אותה בפריסטייל במכונית.לא זאת בלבד, הוא גם הוא יושב בלילות ומאזין בשקיקה לשירי Dr. Dre. "כשהחבר'ה מהלהקה דיברו איתי עליו, שאלתי איזה מן רופא הוא. הם השמיעו לי חומרים שלו בלפטופ, והתחלתי לשמוע אותו בלילות ולכתוב טקסטים".
מהשיר עולה מסר חברתי ברור מאוד, המעיד על שתואם את ההתנהלות והלך הרוח של אלון אבוטבול בשנה האחרונה, בה הצטרף לשורותיה של מפלגת העבודה ופעל רבות מטעמה במערכת הבחירות האחרונה.
שיר מחאה שכזה יכול להבריח אנשים שקצו באמנים שמשתמשים במוסיקה להעברת מסרים חברתיים.
"תשמע, אני חושב שאני בהחלט עושה עוול לשיר כשאני קורא לו שיר מחאה. זאת אורגיה, זאת חגיגה של גנבה, וזאת אמורה להיות פרטייה. המחאה היא אירונית כאן, וזה לא שיר צדקני. הוא בכלל מכוון אליי. זה אני שיום אחד תפס את עצמו גונב מצית בלי לשים לב".
אבל זה לא שכל חייך רצית להוציא אלבום ולהיות מוסיקאי - אתה רוצה להעביר מסר. בעצם, אתה משתמש במוסיקה.
"אני חושב שכל ההליכה שלי לפוליטיקה היא הליכה לכיוון מעצב, ואני מאמין שאמנות אמורה למחות".
אין אמנות שהיא על טהרת היצירה, חפה ממניעים אחרים?
"מה פתאום. אמנות תמיד צריכה להיות אופוזיציונית, כי אם היא לא, אז היא לא אמנות – היא בידור. יש גם שירים אחרים שהם לא על זה, כמו שירי אהבה למיניהם. אבל זה כמו שאני מכניס את האהבה שלי לפוליטיקה. אני מביא דברים מהעולם שלי לכל מקום. אני לא עושה דברים רק בשביל קהל, אבל אני מקווה שהקול שלי יישמע וידבר אל אנשים ושהם יוכלו למצוא את עצמם. אין לי מה לעשות חוץ מזה. גם השיר מדבר בעד עצמו. אני לא מתיימר להניף דגל מסוים. זה שיר שאומר - רבותיי, אני, אתם וכולנו, כל הזמן גונבים. זה אנחנו. אם למישהו יש בעיה עם המסר הזה, אני מקבל את זה".
"כל חיי אני נלחם בדעות קדומות. לאו דווקא עליי, אלא ברעיון עצמו. זה מלווה אותי מגיל 15 ואני מניח שזה גם ילווה אותי עד מותי. זה גם הנושא עכשיו. כשנכנסתי לפוליטיקה אז הרימו גבה, ואמרו לי 'מה, אתה רוצה להיות פוליטקאי?', ועכשיו שאני מוציא שיר, אז אומרים לי 'מה, אתה רוצה להיות זמר?' אני אומר 'כן' לכולם. אני עושה מה שאני רוצה ויכול לעשות".
אז אבוטבול עושה מה שהוא יכול ורוצה, ובין הדברים שהוא רצה לעשות, היה לקדם את השקפת עולמו בחברה הישראלית, דרך מפלגת העבודה, שגרפה 20 מנדטים בבחירות האחרונות.
אתה מאמין שתרמת משהו למערכת הבחירות?
"אני הבאתי 19 מנדטים מתוכם (צוחק). תראה, אני הלכתי על משהו שאני מאמין בו. שמתי מזמני, ממרצי ומיוקרתי. אין לי מושג מה באמת הביא. הלכתי על זה כי אני רוצה לקדם דרך שאני מאמין בה".
אתה מרוצה מהתוצאה הסופית?
"מרוצה מאוד. 70 אחוז מהאנשים שהצביעו לעבודה הם אנשים חדשים שלא היו בבחירות של 2003. זה גם זה וגם ההישג של הגימלאים, שהוא הישג חברתי גדול".
זאת קצת הגזמה, לא? העלייה שלהם היא גם פועל יוצא של מחאה חברתית של אזרחים, שבין השורות, רצו לומר שאין להם למי להצביע
"אני גם כתבתי על זה שזאת ברירת מחדל, וחברה טובה שלי אמרה לי שזאת הצבעת מחאה ומיאוס בפוליטיקה. אבל בתוך כל המהפך של העולם הפוליטי, יש מה שנקרא פוליטיקה של זהויות. אני חסיד של זה ומאוד מאמין בזה. בתוך העלייה של הגימלאים, מעבר לזה שזאת הצבעת מחאה, אני חושב שיש פה גם תודעה מסוימת של צעירים, שאומרים שהזקן הוא לא איזה אדם אחר. הזקן הזה הוא אני והזקן הזה הוא אתה. ובמי מזלזלים ראשון? בזקנים. בכל בית יש זקן שפשוט מושפל על ידי המדינה. אני פשוט לא מוכן לקבל את זה. השיר הזה נכתב לכולם, גם לחברי מפלגת העבודה. שלא יזלזלו, ושלא יגנבו אנשים, כי זה כבר הגיע למקומות מבחילים".
"אני חושב שהגועל נפש שהיה בכנסת הקודמת, ויסלחו לי אנשים שאולי נפגעים מזה, הוא מה שדחף אותי לפוליטיקה באיזשהו מקום. אני גם לא יודע אם לקרוא לזה בושה. אני חושב שזאת הדנידיניות של הכנסת. זה מה שהם עשו שם. מה זה הגנבות הללו? חלאס לרמאות, חלאס לשקר. פשוט חלאס עם זה. בגלל זה גם אנשים לא הלכו להצביע".