כך הפך אביצ'י את המוזיקה האלקטרונית למיינסטרים
שינוי המוזיקה האלקטרונית, העלייה המטאורית, ההתמכרות לאלכוהול וההשראה שסיפק למיליונים. זוהר צלח נפרד מאחד הדיג'יים הגדולים בהיסטוריה
בזמן הקצר שעבר מאז ההודעה על מותו של אביצ'י (טים ברגלינג), עולם המוזיקה כולו באבל. הסיקור התקשורתי הרחב לא נופל מזה שקיבלו אגדות מוזיקליות כמו צ'סטר בנינגטון, כריס קורנל ודיוויד בואי. עם זאת, לא מעט אנשים מוצאים את עצמם שואלים "מי זה ולמה כולם כל-כך עצובים?"
כדי להבין עד כמה משמעותי היה אביצ'י צריך להבין את הסיפור של מוזיקת הדאנס האלקטרונית. בעשור הראשון של שנות ה-00 המוזיקה האלקטרונית הייתה במגמת עלייה. יותר ויותר להיטים שילבו סאונד אלקטרוני והמוזיקה האלקטרונית מפתחת גם כמה כוכבים בולטים כמו טייסטו, דיוויד גואטה ודאפט פאנק. עם זאת, מעריצי ה-EDM עדיין מצאו את מבוקשם בעיקר בפסטיבלי EDM, ובאיביזה ובמועדונים.
ב-2010 מכן המהפכה תפצה תאוצה, יותר ויותר שירים נכנסו ל-MTV ששמות כמו דיוויד גואטה וסווידיש האוס מאפיה מובילים את המהפכה.
ב-2011, ה-EDM כבר מתחיל להיות יותר ויותר מרכזי ולקראת סיום השנה הוא מגיע לנקודת אל-חזור כש-DJ צעיר, בן 21 בלבד אז, מוציא את "Levels", טראק שלימים ייזכר כטראק הכי גדול ומוכר שלו ולאחד מהמנוני ה-EDM הגדולים ביותר. מהר מאוד, השיר הופך לסיפור הצלחה ענק ומשתלט על מצעדים ברחבי העולם והופך למעשה לאחד השירים הכי מושמעים בעולם באותה שנה.
פסטיבלים, מועדונים, טורים והמון טראקים חדשים הופכים את אביצ'י ואת כל סצנת ה-EDM למיינסטרים. דור שלם, זה שגדל בעידן פוסט 9/11, שחווה טרור, פילוג, משבר כלכלי ובדידות מחליט למרוד ובוחר במוזיקה שחוגגת את החיים ומדברת על אחדות; המוזיקה הפשוטה הזו, שמגלמת בה אושר ושמחה בצורתה הבסיסית ביותר שלהן.
אביצ'י הופך לפנים של הז'אנר ובתקופה קצרה מנפיק שורה אדירה של להיטים ביניהם "Wake Me Up", "Hey Brother", "I Could Be The One", "Addicted To You" ועוד. הטראקים של אביצ'י נשמעים בכל רחבת ריקודים בעולם ובו זמנית מככבים על המסך ב-MTV, בבילבורד ובתחנות הרדיו. בזמן הזה הוא מופיע כמעט בכל מקום בכדור הארץ ולעיתים אפילו יותר פעם אחת מיום.
הכוכב השבדי לא אהב את אור הזרקורים כל-כך. מכרים שלו מתארים אותו כאדם ביישן, שמאוד מחובר למוזיקה ולבמה אבל אף פעם לא התאים לסצנה שכוללת אורח החיים מלא טיסות, הופעות ועבודה בעומס בלתי אפשרי.
הפתרון של אביצ'י היה דומה לזה של כל אמן שהרגיש שהמעמסה הזו גדולה עליו - התמכרות, במקרה שלו לאלכוהול. ב-2014 הוא אושפז כדי להסיר את התוספתן וכיס המרה לאחר שלפני כן סירב לעשות זאת, כתוצאה מכך, נאלץ לבטל את הסט שלו בפסטיבל אולטרה מיאמי של אותה שנה ובהמשך את רוב סיבוב ההופעות שלו.
ב-2016 הודיע אביצ'י במכתב פתוח למעריצים שהוא מפסיק להופיע:
"הדרך שלי הייתה מאוד מוצלחת אבל היו בה גם קשיים. הפכתי לאדם בוגר בזמן שהתפתחתי כאמן, למדתי להכיר את עצמי טוב יותר ולהבין שיש עוד הרבה דברים שאני רוצה לעשות בחיים. יש לי הרבה תחומי עניין וכל-כך מעט זמן לחקור אותם. יש חלק בי שאומר אף פעם אל תגיד אף פעם, אני יכול לחזור אבל אני לא אחזור כל-כך מהר".
בטור הפרידה שלו הוא ביקר בישראל בפעם השלישית, חודש לפני ההופעה האחרונה שלו באיביזה.
כיום, ז'אנר ה-EDM נמצא עמוק בתוך המיינסטרים. ה-EDM נמצא חזק ב-MTV, במצעדים ולמעשה בכל מקום שמנגן מוזיקה פופולרית. כל זה לא היה אפשרי ללא אביצ'י.
במובן מסוים, הפרידה מאביצ'י היא לא רק פרידה מאמן ענק שהיה הקונצנזוס הכי גדול של סצנת ה-EDM אלא גם מהאייקון של תור הזהב של הסצנה, איש שהשפיע ועיצב את הפסקול של מיליוני אנשים ברחבי העולם. את ההשפעה העצומה שלו על המוזיקה אפשר לראות כבר עכשיו - כוכבים כמו הצ'יינסמוקרס, קלווין האריס, מרשמלו, מרטין גריקס וקייגו מושפעים באופן ישיר מהמוזיקה שיצר אביצ'י ואליהם יצטרפו עוד עשרות בשנים הקרובות, סוג של קורט קוביין מודרני אם תרצו. מעבר לכך, כמות האנשים שנחשפו למוזיקה אלקטרונית מרכזית דרכו ובחרו לאחר מכן להגדיל את האופקים בז'אנר ולגלות עולם שלם היא עצומה גם כן.
יש עוד המון דברים שאפשר לדבר עליהם בהקשר של אביצ'י - השירים שהוא הפיק לאחרים (אחראי בין השאר ללהיט הענק של קולדפליי "Sky Full Of Stars", שבמובן מסוים הציל את הקריירה שלהם), היכולת האדירה שלו כ-DJ (התמזל מזלי לשמוע אותו פעמיים, בטומורולנד 2012 באחד הסטים הטובים ששמעתי בחיי וב-2016 באחד הסטים הכי טובים ששמעתי בישראל) וכן גם שינוי במעמדו של ה-DJ (מ"מפעיל מחשב" ל"מפיק") - כולם מספיק חשובים כדי לכתוב עליהם מאמר שלם שרק יבהיר עד כמה גדול הוא היה.
המוות שלו משאיר המון שאלות פתוחות - איך סצנת ה-EDM מתייחסים לאמנים שלה, מה היא מסתירה מאחוריי החזות הכל-כך חיובית שלה, עד כמה רחוק היא דוחפת אותם ובעיקר איך דואגים שמקרים כאלה לא יחזרו בעתיד אבל דבר אחד היא מבהירה יותר מכל - המבקרים הציניקנים יכולים לצחוק ולרדת על "השטחיות" של מוזיקת ה-EDM, על כך שהיא לא יותר ממוזיקת מסיבות אבל התגובות העצומות של מעריצים ברחבי העולם מוכיחות שבמוזיקת ה-EDM בכלל ובזו של אביצ'י בפרט, מבהירות מה שאמור להיות ברור לכל מי שיש לו זוג עיניים (ואוזניים) - מדובר בז'אנר מוזיקלי מרכזי של דור שלם שאביצ'י עזר לעצב.
קשה להתאבל על אביצ'י עם המוזיקה שלו ועם EDM בכלל, זו מוזיקה שבבסיסה דוחה רגשות עצובים כמו צער, אבל וכאב ומתעסקת ברגשות חיובים כמו אושר ושמחה. אז במקום להתאבל על המוות הבאמת טראגי של טים ברגלינג צאו לחגוג את החיים שלו, במסיבה, עם כוס בירה ביד ועם המוזיקה האדירה שלו ברקע. זו המורשת שהוא השאיר לנו, וככה אנחנו נזכור אותו.