לוליק לוי: "אין כבוד בארץ ליוצרים מבוגרים, רק אחרי שהם מתים"

לוליק לוי, מעמודי התווך של הזמר הישראלי ומהטרובדורים הגדולים שבו, חוגג בימים אלה על הבמות את יום הולדתו ה-80 ו-60 שנות קריירה ענפה שהניבה לא מעט קלאסיקות ישראליות שהפכו נכסי צאן וברזל: "עיר לבנה", "בגלל מסמר", "השריונים יצאו", "זמר המלח האיטלקי", "מכתב לרבי", "ההר הירוק תמיד", "ששת המיתרים" (הגיטרה) ועוד רבים וטובים.

הוא החל את דרכו בלהקת פיקוד צפון בשנות ה-50 בה שימש כסולן הלהקה ועם שחרורו יצא לקריירת סולו מצליחה שכללה הופעות מוצלחות בארץ וברחבי העולם תוך הפצת הזמר העברי ברבים.

לפני מספר שנים עבר לוי תאונת דרכים קטלנית שכמעט עלתה לו בחייו ובעקבותיה נבצר ממנו לנגן ולשיר, אך בניגוד למצוות הרופאים וכנגד כל הסיכויים, התשוקה העזה למוזיקה ולקהלו, עודדו אותו להמשיך ולנגן ובשנים האחרונות חזר לבמה וממשיך לחרוש את הארץ לאורכה ולרוחבה עם מיטב שירי ארץ ישראל היפה.

לפני כחודשיים התבשר לוי על זכייתו בפרס "אריק אינשטיין" לאמנים ותיקים מטעם משרד התרבות ובראיון מיוחד מספר על התקופות הקשות בחייו, היחס המשפיל לו זוכים האמנים הותיקים וכיצד המוזיקה הצילה את חייו.