האם המוזיקה המזרחית איבדה כיוון?

השנה הנוכחית במוסיקה הישראלית הייתה שנה מלאת תהפוכות ושינויים (לטובה ולרעה).

 

מחד גיסא, אם בשנה שעברה ההיפ הופ גרף את מלוא תשומת הלב והפך לסגנון הבולט, הרי שהשנה הרגאטון והפופ הכתיבו את המפה המוסיקלית והפכו לסגנון המוביל, כששירי רגאטון החלו לצאת, בזה אחר זה, בתפזורת ולפעמים לייצר עייפות החומר.

 

האלקטרו פופ הישראלי הפך למעצמה של ממש בחו"ל ובארץ זכינו לכמה וכמה הרכבים שחנכו אלבומי ביכורים מעולים כמו למשל נגה ארז, לולה מארש, פלורה ועוד. לכך הוסיפו את סטטיק ובן אל ודורון ביטון וקטריקס שהוסיפו ליצור פופ מקורי, מרענן ובעיקר חדשני ופורץ דרך ותרמו רבות להשרשתו בארץ.

 

עוד כתבות שיעניינו אתכם:

איב אנד ליר וציפי שביט חוזרים לסרטי הבורקס בקליפ מושקע לשיר חדש

הפוני של סיה: הקליפ החדש של סיה לשיר מהסרט "הפוני הקטן שלי"

מהו הסרט הישראלי האהוב על כוכבי הקולנוע בארץ?

ההיפ הופ עדיין הותיר חותם וידו הרמה נשארה חזקה, בייחוד עם שמות כמו טונה ונצ'י נצ' שהשנה ביססו עמוק את מעמדם בלב המיינסטרים, לכך הוסיפו את סאבלימינל והאולטראס שחרכו את הרדיו והמצעדים עם שירי היפ הופ מעורבים ומקוריים.

 

מאידך גיסא, החלק הבעייתי היה המוסיקה ה"מזרחית" (אם אפשר לקרוא לה כיום ככה): מרבית האמנים המובילים, מאייל גולן, שרית חדד, עדן בן זקן ועד איתי לוי, פאר טסי ושקד קוממי נקלעו לבעיה:

 

מצד אחד הם עדיין "דפקו" קופות בקיסריה וזכו למיליוני צפיות ביוטיוב, ומצד שני הם ויתרו על ה"אני מאמין" שלהם, לפעמים נפלו לנישה של פופ עם סלסולים (שחלקם נשמעו פתטיים) ומצאו עצמם יוצרים מוסיקה לא טבעית, לא מקורית ובטח שלא ים תיכונית, מוסיקה שנשמעה כחיקוי טרנדים ולא הביאה להם תבואה מרשימה במיוחד.  למרות זאת, מה ששמר עליהם בתודעה אלו הבלחות מבריקות ומקוריות מדי פעם (כשהם רוצים - הם יכולים) שעדיין תפסו בקרב הקהל, ועם זאת, נדמה כי הם נטשו לזמן מה את "טוהר" הז'אנר.

 

בכובד ראש ובמעקב צמוד אחר סצינת המוסיקה המקומית, אני שמח להציג את אנשי השנה במוסיקה הישראלית:

 

זמרת השנה - עדן בן זקן

 

אני מודה שלא התחברתי בדיוק לאלבומה השלישי של בן זקן ("לזאת שניצחה") מלבד מספר שירים מעולים כמו "רציתי", "ברית עולם" ושיר הנושא (ואת הביקורת עליו פרסמתי בנענע10 לפני כחודש), אך בהתחשב בעובדה שלהיטי אלבומה השני עדיין הדהדו בקונצנזוס הישראלי והעובדה שהיא פרפורמרית מוכשרת וזמרת עם מנעד מעולה וכריזמה הנוטפת בכל רמ"ח איבריה והעובדה שהיא כבשה את קיסריה השנה - בן זקן היא ללא ספק ראויה חשובה להיות זמרת השנה.

 

לכך הוסיפו את אירוסיה הטריים לשוקי ביטון ובחירתה כמחליפתה של שירי מימון ב"אקס פקטור" (דבר שבסופו של דבר לא יצא לפועל, אך היה בחירה הולמת מאד).

 

וכן, עד כמה שלא נעים לגעת בנושא זה, היא הצליחה השנה להתעלות בהישגיה על שרית חדד שעל אף מעמדה הרם והכבוד הרב שאני רוכש לה, לא הייתה בשיא שנתה המקצועית.

 

זמר השנה - עומר אדם

 

בשנים האחרונות עומר אדם עבר תהליך נפלא וקסום: הוא עבר תהליך נהדר של בגרות ובשלות, תהליך של מתיחת החבל הדק בין איכות למסחריות והצלחה לגשר על שניהם בצורה מיטיבה לכת שהולמת היטב את קולו ומנעדו המצוין.

 

אלבומו האחרון "אחרי כל השנים" הוא לדעתי מהטובים שיצאו בשנה החולפת (ובכלל בקריירה שלו) ורבגוניותו המוסיקלית, הופעותיו הסנסציוניות והבחירה בשירים רציניים ועמוקים הופכת אותו חד משמעית לאחד הזמרים המובילים, המשפיעים והראויים להיות בצמרת וללא כל ספק הוא זמר השנה החולפת. הוסיפו לכך את התרחקותו מרכילות והתמקדותו בדבר החשוב ביותר: המוסיקה שלו

 

הרכב השנה: סטטיק ובן אל תבורי (וג'ורדי גם)

"זהב" ו"טודו בום", שני שירים בלבד שהוציא הצמד הלוהט ביותר בפופ הישראלי, הספיקו כדי לשבור שיאים חדשים בארץ ובחו"ל ולהפוך אותם לאחד ההרכבים המשפיעים מוסיקלית ותרבותית בישראל של 2017.

 

כמו כן, בחירתם כשופטים ב"הכוכב הבא לאירוויזיון", קטיפת תארים בכל תחום אפשרי (כולל אופנה) ומדורי הרכילות שחתמו אצלם קבע הופכים את הצמד לא רק למדובר ביותר בשנה האחרונה - אלא לראוי ביותר להרכב השנה.

 

פריצת השנה: לירון עמרם

 

"חלום ישן" ו"תמיד אותו סיפור" הספיקו ללירון עמרם, יוצר וזמר מוכשר ובנו של אהרן עמרם (מחלוצי השירה התימנית בארץ) להפוך לחביב המיינסטרים, לזמר המושמע ביותר בגלגל"צ ולסיפור הצלחה, פרי תוצאה של עבודה קשה ורקיחת תמהיל של סגנונות מוסיקליים שונים שמייצגים את ארץ ישראל החדשה במלוא הודה ותפארתה. אין ראוי ממנו לתואר "פריצת השנה".

 

שיר השנה: סטטיק ובן אל תבורי (וג'ורדי גם) - "זהב".

 

מלבד השיאים ששבר השיר, שהצליח להחזיר את שנות ה-60 לאופנה, המורכבות המוסיקלית בו, הבאזז שנוצר סביבו ויצירת מחזמר ב-5 דקות ומשהו הביע היטב את גאונות הצמד, תעוזתו והחיבור המושלם בין ליריקה מדוקדקת ועממית לעיבוד ותזמור מורכב ומבריק (ולכך יש לזקוף זכות לג'ורדי מפיקם המוסיקלי). למען הגילוי הנאות, ההחלטה הייתה קשה בינו לבין "טודו בום" שגם פרץ דרך וגבולות.