עכבר? יותר בכיוון של אריה: דדמאוס היפנט את הקהל בלייב פארק
בלי דרופים מאסיביים, זיקוקים ואפקטים מפוצצים אבל עם מוזיקה איכותית ובמה אדירה סיפק דדמאוס את אחד הרייבים הכי טובים שהיו כאן • ביקורת הופעה
פסקה ראשונה
חובבי המוזיקה האלקטרונית בישראל ל-2017 יכולים להיות מרוצים - אחרי הארדוול, דמיטרי וגאס ולייק מייק, W&W וג'יי הארדוואי הגיע אמש תורו של ג'ואל זימרמן, דדמאוס, אחד המפיקים האלקטרונים המוערכים בעולם, להופעה ראשונה בישראל בלייב פארק ראשון.
אלא שהקהל של דדמאוס, כמו המוזיקה שלו, מעט אחר - לא תראו כאן את בני ה-18 שתראו אצל דמיטרי וגאס ולייק מייק שמחכים לשיר שהם ראו באפטר מובי של טומורולנד - אלא קהל אחר, קהל שברובו מכיר את המוזיקה יוצאת הדופן של העכבר המגניב בעולם.
פסקה שנייה
בניגוד לאמנים אחרים שהופיעו בפארק, הסאונד של זימרמן הרבה פחות מיין סטרימי; לכן לא היה מפתיע לגלות שרק חלק מהפארק נפתח (החלק שבהופעות גדולות הוא בדרך כלל הגולדן רינג ומתחם VIP). ההפקות בלייב פארק רגילות להכיל יותר מ-10 אלף איש ולעשות את זה בצורה מסודרת יחסית וללא בלאגן ותורים מיותרים, וגם הפעם היא הסתדרה בקלות עם האלפים הבודדים שהגיעו לדדמאוס, מה שאיפשר להכל להיות חלק יותר - בלי תורים בכניסה, בתור לאוכל, לבר או לשירותים, מה שהפך את הכל לנעים יותר.
החימום של המופע היה מורכב בעיקר מטכנו ודיפ-האוס, כשהאמן הבולט היה ג'ניה טרסול שהלהיב את הקהל. ב-01:30, בדיוק בזמן שהובטח לנו בליינאפ, עלה האיש שלשמו התכנסנו.
אוליבר הלדנס פה
פסקה שלישית
במוזיקה אלקטרונית תפאורה יפה מוסיפה המון לאווירה והנאה הכללית - זו הסיבה שפסטיבל כמו טומורולנד הוא פסטיבל המוזיקה הגדול והמצליח ביותר בתחום, הרבה יותר מאולטרה מיאמי למשל או EDC שמבחינה מוזיקלית מציעים לא פחות, אך לא מצליחים להגיע לגבהים של טומורולנד.
התפאורה בלייב פארק אמש הייתה אחת מהיפות ביותר שנראו בישראל; לא גרנדיוזית מדי ומפוארת בלי זיקוקים ופיצוצים - רק אורות, לייזרים ובמה אחת יפהפה ומאוד דד-מאוסית שהתחברה נהדר עם הוידאו ארט הגאוני שלו.
פסקה רביעית
הסט עצמו נגע בשלמות והיה ונקי מטעויות. דדמאוס הוא אולי ה-DJ היחיד בעולם שיכול לנגן טראק של 10 דקות שנשמע בדיוק כמו שהוא נשמע באלבום ועדיין להפנט את הקהל. לעשות את זה עם "Polaris" ו-"Strobe" המופתיים אבל גם עם חומר שקרוב יותר לטכנו.
לחלק גדול מהקהל הקטעים של הארוכים של הטכנו לא עברו, אבל את דדמאוס זה לא ממש מעניין, וזה אף פעם לא עניין- ה"אני מאמין" שלו הוא לשים את המוזיקה שלו באמונה שהקהל שמגיע אמור לדעת מה הוא מקבל, ודדמאוס מאופיין בקטעי אווירה וטכנו ארוכים.
אבל אם יש משהו שמאפיין את דדמאוס יותר מהגישה הייחודית שלו זו הוורסטיליות שלו - מעטים ה-DJ'S ששולטים בכמה ז'אנרים ביד כל-כך רמה. היכולת של דדמאוס לעבור מקטעים אמביינטים ואיטיים יותר לחומרים כבדים יותר ומשם לטראקים שקרובים הרבה יותר למיין סטרים כמו "Ghosts n' Stuff" היא לא פחות ממדהימה, כל-כך מדהימה שגם הקהל שהגיע לאפטר פארטי שבנוי מטראנס נשאב פנימה.
פסקה אחרונה
דדמאוס נראה מופתע מאוד מקבלת הפנים שקיבל מישראל ומהתגובות הטובות של הקהל ואמר: "אל תספרו להם, אבל כל-כך יותר טוב פה מגרמניה", מחמאה גדולה לקהל הישראלי שמגיע מאמן שלא מפחד להגיד את האמת בפנים.
את הערב סגר העכבר המופלא עם "Raise Your Weapon", אחד מלהיטיו הגדולים והאהובים ביותר עם עיבוד שבסוף הלך לכיוון הדאבסטפ והראה שגם בז'אנר הזה מגע הזהב של דדמאוס עובד. בסוף המופע הודה זימרמן לקהל על ערב אדיר והקהל הודה לו בחזרה, רגע לפני שאסטריקס עלה והחל את האפטר-פארטי עם טראנס קשוח.
במשך שעה וחצי דדמאוס נתן את אחד הסטים היפים והשלמים יותר שנראו פה מזה הרבה זמן - בלי אפקטים ורמיקסים מפוצצים, רק במה יפהפייה וסט שנגע בשלמות. תוסיפו לזה הפקה מצוינת, סדר מופתי וקהל נהדר וקיבלתם את אחד הרייבים היותר מוצלחים שהיו כאן בשנים האחרונות.