"מכתב למחבל שרצח את אבא שלי"
בגיל שנתיים איבד גל אליהו (33) את אביו, יוסף אליהו, שנרצח על ידי מחבלים בהר הגלבוע. 30 שנה אחרי אותו רצח אכזרי, שחררה הממשלה בראשותו של ביבי נתניהו את המחבלים לחופשי. השנה, בטקס יום הזיכרון, ישיר גל בפני נתניהו את השיר החדש שכתב והלחין לזכר אביו – "אבא" וינסה לסגור מעגל
מאז היה בן שנתיים, החיים לא האירו פנים לגל אליהו (33), יוצר וזמר העמל בימים אלה על אלבום הבכורה שלו, אותו מקדיש לכל אלו המאמינים בשלום ובאהבה ומוצאים במוסיקה מפלט מהמציאות קשת היום בה אנו שרויים: בהיותו בן שנתיים בלבד, אביו, יוסף אליהו ז"ל, מנהל בבית ספר, נרצח בדם קר על ידי שלושה מחבלים והותיר את גל, אחיו ואמו שבורי לב ועם חלל עצום שלעולם לא יוכלו למלא או להכיל.
יוסף (יוסי) אליהו נולד בעיראק בשנת 1950 ובהיותו בן שנתיים עלה עם משפחתו לישראל והשתכן בעפולה עילית. בנעוריו למד בבית הספר היסודי "אלומות" שבעפולה ובתיכון "אורט עפולה". את הכשרתו המקצועית כמורה ומחנך השלים בבית הספר המקצועי-תיכוני שבחיפה, בתור מדריך מקצועי מוסמך למסגרות.
>>לעוד כתבות שאולי יעניינו אתכם:
לזכרם: אמני ישראל זוכרים את חללי צ"הל
לאורך שנות ה-70, במשך כשבע שנים, שימש יוסף מורה למסגרות בבית ספר בבית שאן ובמקביל עבד עם נוער שוליים במועדונים טכניים בעפולה, בכדי למנוע מהם להידרדר לפשע ולשמש עבורם דמות חינוכית. לאורך השנים עבד בתור מורה מוסמך ברשת החינוך של מפת"ן ואף מונה, סמוך לימיו האחרונים, למנהל בית הספר מפת"ן עפולה. במסגרת שנותיו כמחנך יזם את פרויקט "סיירת קשישים" במהלכו דאג להתקין, יחד עם חניכיו, מנעולים בבתי כל קשישי עפולה בכדי להגן עליהם מפני פורצים וגנבים.
בשנת 1983 זכה יוסף בפרס העובד המצטיין של עיריית עפולה ובשנת 1984 נבחר לעובד המצטיין של רשת מפת"ן. "כולם מספרים לי שאבא היה אדם נדיב, אוהב אנשים, מתחבב על כולם, אוהב את כולם, חברותי ולא שנא אף אחד, גם לא ערבים", מספר גל.
בתאריך ה-21 ביולי 1985, טייל יוסף יחד עם לאה אלמקיים ז"ל, עובדת מפת"ן אף היא, בהרי הגלבוע. בשלב מסוים, חדרו שלושה מחבלים לאיזור ורצחו אותם באכזריות ברוטלית. הרכב בו נסעו אליהו ולאה נמצא בכניסה לעיר ג'נין ורק כעבור שבוע נמצאו גופותיהם במערה שבגלבוע.
כשהאירוע האכזרי שזעזע את המדינה כולה אירע ויוסף הובא למנוחות בבית העלמין שבעפולה, גל היה תינוק ואמו, דליה, נאלצה לגדל את חמשת ילדיה בכוחות עצמה. "הייתה לנו הדחקה, לא היינו מסוגלים לדבר על כך הרבה, אמא שלי עבדה בשתי עבודות בכדי לגדל אותנו ולא רצתה שנרגיש חוסר בדמות אב ושימשה הן בתפקיד האב והן בתפקיד האם. היא הייתה אישה חזקה, אבל גם לה היו משברים שליוו חלק מילדותי", מספר.
לאורך שנות חייו, מה ששמר עליו במסלול ושימש לו מקום מפלט מהשכול הכבד הייתה המוסיקה שליוותה את כל שנות ילדותו, נעוריו וחייו הבוגרים. "התחלתי לשיר בגיל 6 ולכתוב שירים כבר מגיל 13, הופעתי בהרבה להקות ועברתי ילדות קשה מאד, היו לי הרבה פחדים ולחצים בשל מות אבי שמנעו ממני לגדול בצורה נורמלית, אבל המוסיקה תמיד הייתה שם עבורי והצילה אותי", מעיד גל.
לימים שימש גל, חדור מוטיבציה להצליח בתעשיית המוסיקה, כמלצר מזמר בבתי מלון באילת ולאחר מכן אף למד משחק ב"בית צבי", כשבמקביל חרש את הארץ לאורכה ולרוחבה בהופעות. הסינגל הראשון ששחרר לרדיו - "להיות חופשי" יצא בשלהי שנת 2012 ולאורך התקופה הזו, החל לגבש חומרים ולעבוד על אלבום הבכורה שלו, מתוכו יצא בימים אלה השיר "אבא" אותו כתב והלחין לעיבוד והפקה מוסיקלית של דן ציפורי והקדיש לזכר אביו, שיר שלכתוב אותו, כך מתוודה, לא היה מסוגל עד היום: "עד עכשיו לא כתבתי שום שיר על אבי, ועכשיו, כשאני כבר גדול, חשבתי עליו והרגשתי צורך עז לכתוב לו שיר כי הרגשתי קצת לבד, הרגשתי שהוא חסר לי כי גדלתי בלי אבא, היו לי חיים קשים יותר והתפללתי אליו ואז כתבתי את השיר הזה".
יוטיוב
אם חשבתם שהטרגדיה שהכתה את משפחת אליהו עם מותו של יוסף "מספיקה", הרי שבאוקטובר 2013 שחררה הממשלה בראשותו של בנימין נתניהו את רוצחיהם של יוסף אליהו ולאה אלמקייס: עותמאן בני חסן והזאע יוסף במסגרת "הפעימה השנייה" והמחווה של ממשלת ישראל לרשות הפלסטינית על רקע חידוש המשא ומתן המדיני.
אחת הפסגות המקצועיות ובעיקר האישיות עבור גל תיערך ביום שני הקרוב, יום הזיכרון לזכר חללי צה"ל ונפגעי פעולות האיבה, עת ישתתף בטקס הרשמי בהר הרצל בצהריים ויבצע בפני בכירי המדינה את השיר לזכר אביו, בין השאר בנוכחות ראש הממשלה, שאחראי, לשחרורם של רוצחי אביו לחופשי.
גל, תאר קצת את סערת הרגשות שתאפוף אותך לשיר שיר לזכר אביך שנרצח על ידי המחבלים ששוחררו על ידי ראש הממשלה, בפניו תשיר את השיר?
"זה מעמד שהוא לא פשוט בכלל: המחבל שרצח את אבא שלי שוחרר מהכלא אחרי 30 שנה של מאסר עולם, נתניהו שחרר מחבלים ואני עומד מול ביבי שיהיה בטקס ושר שיר לזכר אבא שלי שנרצח על ידי מחבל ששוחרר על ידי ביבי, זה קצת כואב וקשה, שאתה יודע שמישהו שהרס לך את החיים ורצח את אבא שלך חופשי".
מה היית אומר לביבי לו נפגשתם פנים מול פנים?
"הייתי אומר לו שאני לא כועס עליו, אני כועס על זה שיש עוד אלימות וטרור ושעדיין המצב ממשיך להחמיר ומשנת 1985 דבר לא השתנה. אני כועס על המחבל עצמו שפשוט הרס את המשפחה שלי במו ידיו ונתן לי להתמודד עם שכול ודיכאון כי אם אבא שלי היה חי , אמא שלי אומרת שהיינו עשירים ושכבר היה לי דיסק".
ומה היית אומר לאביך, לו היה חי כיום?
"אמא שלי תמיד אומרת שאם הוא היה חי, הוא היה גאה בדרך שלי. החלום שלי תמיד היה להיות זמר ואני שר ביום הזה בשבילו ולכבודו והייתי מבקש ממנו לעזור לי להיות זמר מפורסם וגדול, אפילו יותר משלמה ארצי. כמו כן, הייתי אומר לו שאני מרגיש שאני צריך את העזרה שלו כי החיים שלי קצת הסתבכו ואני זקוק לכתף, עוגן, תמיכה כזו כי אף פעם לא ידעתי מה זה אבא".
מלבד זכרו של אביך, למי אתה מקדיש את השיר החדש - "אבא"?
"מה שאני בעצם רוצה בשיר "אבא" ספציפי לזעוק זעקתם של הילדים שלא גדלו בלי אבא, שאבא שלהם נרצח ולא זכו להכיר את אבא שלהם כשהיו קטנים ואני שהייתי תינוק, אני מקדיש את זה להם".
מתי אלבום בכורה?
"אני עובד עליו יחד עם המפיקים המוסיקליים אורי אבני ודן ציפורי".
תקדיש אותו לזכר אביך?
"אני אקדיש את הדיסק לזכר כל אותם אנשים שמאמינים באהבה ושלום ולא במלחמה, ועל אף כל מה שעברתי, אני כן מאמין ורוצה שהמצב ישתנה, שיר הדגל שיהיה באלבום 'ואהבת לרעך כמוך' שאומר בעצם בואו נאהב אחד את השני".
כך כתב אליהו במכתב למחבל שרצח את אביו:
מכתב למחבל שרצח את אבי
הי מוחמד, מה שלומך?
אמא שלי , אשתו של אבי שאותו רצחת לפני 30 שנה, עדיין בוכה וכואבת, סבתא שלי, אמו של אבי שרצחת עדיין בוכה על קברו כל שנה . דודים שלי גם כואבים עד היום. הכאב לא עובר ולא חולף. רציתי להגיד לך שעכשיו כשאתה משוחרר וחופשי ואתה מתחיל חיים חדשים אחרי 30 שנה בכלא- בהצלחה.
השנאה הכריחה אותך לרצוח. על כך, ישבת בכלא אבל גם שוחררת ממנו ! אני לא קובע את החוקים אבל תאמין לי שאם הייתי קובע אותם, עונשך היה גזר דין מוות. ואני נגד אלימות. אבל אני יותר נגד טרור ושנאת חינם. אבי לא עשה לך שום דבר רע, פתאום החלטת לרצוח אותו בגלל אותם שטיפות מוח טיפשיות שהנחו אותך אז ולמעשה עברו 30 שנה, אך עדיין אתם המחבלים מנסים להטיל פחד ולערער את היציבות והחרות בעולם. ברור לי שאינך מתחרט על הרצח ועל הרס משפחתי. את אבי רצחת כשהייתי תינוק בן שנה וחצי, כך שגדלתי בלי אבא. בזמן שילדים אחרים גדלו עם אביהם, שיחקו איתם כדורגל, עשו את עבודות הבית הגבריות כמו דפיקת מסמר עם פטיש בקיר, התקנת מנורות, וכל מיני תפקידים שאבא מלמד את בנו, לי זה היה חסר ועד היום אינני יודע לעשות את אותם דברים. מה שידעתי לעשות מגיל 6 ואת זה אף אחד לא יכול לקחת ממני זה לשיר. המוזיקה היא הדרך שלי להתמודד עם חוויות החיים המסעירות והמרגשות בחיי. בעקבות הרצח, אמי עברה חיים מאוד קשים והתקשתה להתמודד עם האובדן הנורא. באבי פגעת פיזית, באימי פגעת נפשית.
ועכשיו, אתה מחייך וצוחק עם משפחתך. אתה חי, אתה עומד , אוכל , נושם, ואולי יוצא לחופשות בקאריביים. אתה חי ואבי מת. אתה נושם אוויר צח ואבי נחנק בקבר.
בקרוב, אפרסם קליפ מיוחד לשיר שכתבתי על אבא שלי. הקליפ יתאר את הכאב והדכאון שעברתי עם אמי לאחר הרצח. הוא יתאר את ההתמודדות שלי בתור ילד עם הכאב של אמי. מטרת הקליפ היא לחשוף פצעים פתוחים וכאב שעלול להיגרם למשפחות שיקריהם נרצחו בפיגועי טרור שונים.
המטרה: לנסות לשים קץ לטרור והשלכותיו ולא לשחרר מחבלים רוצחים שהרסו משפחות.