איתי לוי מתרחק מהמסיבה בחיפה

טעות, טועים, טעינו, לטעות. ישנן שלל ורסיות לשורש ט.ע.ה., מתוכן בחר הזמר איתי לוי את לשון גוף ראשון מדבר - "טעיתי", ובו מספר על טעותו לשקר לאהובתו, התנצלותו וכמיהתו לשוב לזרועותיה החסודות. ברם, בהאזנה חוזרת ונשנית לשיר, נדמה כי עיקר טעותו של לוי הייתה להקליט את השיר הזה, שיר סתמי כשירים רבים בז'אנר שירי היגון והבכי (או אם תרצו "דיכאון"), ז'אנר שירד מפופולאריותו כבר בקיץ שעבר, עת לוי היה זמר תוסס ורענן עם עתיד מבטיח.

בעבר מיליוני צפיות היו מספיקות דיין בכדי להכתיר שיר ל"להיט", אולם בימינו, ימים בהם כל שיר של איב אנד ליר (שמלבדם מעטים מכירים) או זמרים אנונימיים שאינם מושמעים כמעט ברדיו או בטלויזיה זוכים למיליוני צפיות, המושג "להיט" מקבל נופך זול שאינו משקף את המציאות, דוגמא זו ניתן למצוא בשיריו האחרונים של הראפר רון "סקיי" נשר, שבשנה האחרונה הוציא לא מעט שירים ("דלהדלה", "בלאט", "שלוקה" וכו') שעברו כמובן את רף מיליון הצפיות, אולם נשכחו כלא היו תוך חודש מאז צאתם, כשהמוטיב החוזר, ברובם, לאחרונה הוא לקחת זמר מסלסל די אנונימי, להקליט אותו ולשחרר עם קליפ מושקע (יש לציין). כך הוציאו השבוע הזמר עידן חיים ורון נשר את שירם "תחת אש", שלא רק שמבייש את האסוציאציה המיליטנטית שלו סמוך ליום הזיכרון לחללי צה"ל, אלא אף חוטא באותה שבלונה חרושה כבר של שירי נשר שקופא על שמריו ואינו מצליח להמציא עצמו מחדש או לשחזר את הצלחת שיריו הישנים יותר. כמו כן, שירתו של חיים אמנם נחמדה, אך אינה מעניינת במיוחד ונשמעת כמו ניסיון חיקוי שירתו של פאר טסי (זוכרים?).

לחובבי הזמר העברי, השם "נתן כהן" הינו שם נרדף לאיכות ולקלאסיקה ישראלית. היוצר המוכשר והמתולתל שתרם לעיצוב פסקולה של המוסיקה הישראלית בשנות ה-70 כחלק מלהקת "הנשמות הטהורות" המיתולוגית ("אחכה לך", "קפה אצל ברטה", "ברחוב הנשמות הטהורות"), שלאחרונה הפיק מוסיקלית את אלבום הבכורה של שרון זליקובסקי ומשמש כמפיק מוסיקלי באולפנו הפרטי, ממשיך ליצור ולכתוב שירים איכותיים המזכירים בערגה את הרגש והנשמה של המוסיקה הישראלית האותנטית, והשבוע שחרר את הסינגל הרומנטי והמלודי שלו - "ככל שאהבנו", שיר שאת מילותיו כתב יואב פורת והלחין, עיבד והפיק מוסיקלית כהן ששר בקולו המלטף ומחזיר למילה איכות את משמעותה המקורית. בלדה יפהפיה.