הסיפור מאחורי אלבומי המופת הישראליים והפעם: "סיפורי פוגי" של כוורת
עם "יו יה", "שיר המכולת", פה קבור הכלב" ועוד - יותר מהכל "סיפורי פוגי" יצא בעיתוי קריטי כשהקהל הישראלי היה צמא להומור ובדיחות דעת וכוורת הייתה במקום ובזמן הנכון להיות להקת ה"פאן" של ישראל. זה הסיפור מאחורי אלבום המופת
היא נחשבה לאחת הלהקות הפופולאריות והמשפיעות במוסיקה הישראלית בכלל, ברוק הישראלי בפרט ונחשבת לסנסציה הגדולה של שנות ה-70, שילוב של גאונות, הומור נונסנס ומוסיקאים מבריקים שהכתיבו פסקול לדורות, אבל ללא ספק, עבור רבים ממעריציה, פאר היצירה של להקת "כוורת" הוא אלבומה - "סיפורי פוגי" שיצא בשלהי מלחמת יום הכיפורים (1973) והגדיר את פסקולה של התקופה כשהוא מאגד לחובו את מיטב המוחות המוסיקליים הנחשבים עד היום, איש איש בתחומו, מעצבי הפסקול הישראלי.
יוטיוב
כוורת התגבשה בלהקת הנח"ל כשחברי הלהקה דני סנדרסון, אפרים שמיר, מאיר פניגשטיין, גידי גוב ואלון אולארצ'יק חברו למירי אלוני, דיויד שאנן ותמי עזריה לאופרת רוק שנקראה "אופרת פוגי" (1970) שהייתה כשלון צורם. בהמשך שינה ההרכב גלגוליו השונים עד שהגיע עיתו של ההרכב המנצח: דני סנדרסון, גידי גוב, יוני רכטר, יצחק קלפטר, מאיר פניגשטיין, אפרים שמיר ואלון אולארצ'יק.
עד 1973, שיריהם של סנדרסון וחבריו בשילוביהם השונים לא זכו להצלחה ואפילו שני השירים הראשונים של כוורת ה"מגובשת" - "שירות עצמי" ו"לא ידענו מה לעשות" שיצאו כסינגלים לרדיו במרץ 1973 נכשלו ולא עוררו עניין בציבור שהתקשה לעכל את ההומור השנון והמתוחכם של חברי הלהקה, אולם עוררו עניינו של אחד, המפיק והאמרגן אברהם "דשא" פשנל, שטען כי זו הלהקה הכי טובה ששמע מאז להקת "התרנגולים" והחליט להפיק ללהקה מופע ואלבום.
יוטיוב
ב-15 ביוני 1973 העלו חברי להקת "כוורת" את תכניתם הראשונה - "סיפורי פוגי" ששילבה שירים ומערכונים אך בהתחלה הצלחת התכנית קרטעה עד שבמשך הזמן הלהקה החלה לתפוס ביקוש בהופעות. במקביל, התקבצו חברי הלהקה באולפני "טריטון" והקליטו את אלבום הבכורה של הלהקה - "סיפורי פוגי" מתוכו יצאו כסינגלים "פה קבור הכלב" ו"המגפיים של ברוך" שהפך לשיר השנה ואת כוורת ללהקת השנה.
באוקטובר 1973, עם פרוץ מלחמת יום הכיפורים, חברי "כוורת" חרשו את המוצבים בהופעות עם שירי האלבום שהפכו לאט לאט פופולאריים בקרב החיילים (ובמקביל ברדיו) ובנובמבר אותה שנה יצא "סיפורי פוגי" שכלל רובו ככולו קלאסיקות נצחיות של רוק ישראלי (שמרביתן כתב והלחין דני סנדרסון) עם מיטב הלהיטים שמרביתם נכתבו בוריאציה כזו או אחרת לפני הקלטת האלבום: "לא ידענו מה לעשות" נלקח מ"אופרת פוגי", "המגפיים של ברוך" התבסס על מחזמר שרקח סנדרסון בראשית הסבנטיז בשם "הילד מברזיל", "ביום ובלילה" התבסס על שיר אנגלי בשם The Cold Shoulder שיצר סנדרסון עם חברתו מליסה קונל בגיל 15 כשהיו בצמד "הקטקומבות", "ילד מזדקן" היה שיר הומוריסטי בשם "פוגי מתחשמל" שביצעו חברי "כוורת" ב"פינת פוגי" - פינתם ההומוריסטית בגל"צ אצל דורי בן זאב וכיוון שאולארצ'יק לא רצה שהלחן יירד לטימיון הוא החליט לכתוב מילים "רציניות" יותר.
יוטיוב
לצד אלה, גם היו השירים ההומוריסטיים שהתבססו על חריזה ודו משמעות כ"יו יה" ו"שיר המכולת" ("אני זוכר אותה מהמכולת") וכן קטע אינסטרומנטלי בשם "יוסי מה נשמע" (שהיה מעין תרגיל נגינה שהלחין סנדרסון בצבא), וכן שירים שהפכו גימיק כ"סיפורי פוגי", "למרות הכל" ו"נחמד".
"סיפורי פוגי", מלבד שהציג להקה צעירה, תוססת ומרעננת שלא הייתה כמותה בנוף הישראלי מאז אולי "גשר הירקון" (עשור קודם לכן), יצא בעיתוי קריטי ונכון: הימים היו ימי מלחמת יום הכיפורים והתופת והאש שהקהל גמע מדי יום ביומו הותירו צמא להומור, בדיחות דעת וכיף וכוורת הייתה כולה להקת ה"פאן" של ישראל שהביעה את חוסר הרציניות בצורה הרצינית ביותר, מה שגרם להצלחת האלבום ולהצלחתה של הלהקה.