מלנכולי, רומנטי ונאיבי: אד שירן חוזר באלבום חדש ומסקרן

שש שנים חלפו מאז פרץ לחיינו הג'ינג'י הבולט של הפופ העולמי מאז דיויד בואי. אד שירן (26) עם אלבום הבכורה המצליח שלו, ו-3 שנים מאז אלבומו האחרון, חזר שירן עם שניים מהלהיטים הגדולים בתקופה האחרונה Shape Of You ו- Castle On The Hill שהגבירו את רף הסקרנות מאלבומו החדש והשלישי במספר: Divide.

האלבום, הכולל 12 שירים, נפתח עם השיר Eraser המספר בצורה אוטוביוגרפית את סיפורו של שירן בניחוח היפ הופי רך עם פזמון פופי קליט ומצוין. אחר כך מגיע הביצוע המוכר ל-Castle On The Hill ואחריו מגיע בלוז שובר לב, מלנכולי ומצוין (עם קריצה לסלואים הגדולים של הסבנטיז) - Dive, שיר שהוא למעשה אחד היפים והמרגשים באלבום כולו (ובטוחני שיהפוך ללהיט עם צאת האלבום). אחרי Dive מגיע תור המגה להיט Shape Of You ואחריו בלדת פולק רומנטית בדמות Perfect ואז חזרה אל ההיפ הופ עם נגיעות קאנטרי ב- Galway Girl, קאנטרי שממשיך עם השיר New Man. ב- Hearts Don't Break Out Here שירן נוגע בפולק הרומנטי והפשוט עם מלודיה לא מורכבת ובולטת בצלילי הטמבורין והגיטרה האקוסטית, ואז שוב חוזר אל האוטוביוגרפיה עם What Do I Know (המזכיר לי בטקסטואליות קמעה את Father And Son של קאט סטיבנס) ואז ממשיך להיות בלדיסט רומנטי עם How Would You Feel. הפיאנלה של האלבום הוא שיר-סיפור על אהבה כוזבת בשם Supermarket Flowers .

בהאזנה חוזרת ונשנית לאלבום החדש של שירן, מדובר ללא ספק באחד מהלהיטים הגדולים בבריטניה בשנה הנוכחית: מלבד בחירת שירים מוקפדת ומדוקדקת המושתתת רובה ככולה על להיטי ענק שצפויים לחרוך את הרדיו והמועדונים, שירן שם דגש על פזמונים קליטים, מתוחכמים, מעובדים היטב ומלודיים למדי המציגים לראווה את הכריזמה הנוטפת ממנו במלא תפארתה.

מלבד העובדה שהוא סינגר סונגרייטר מוכשר, שירן השתדל באלבום לחלוש על לא מעט אפיקים מוסיקליים שטרם הפכו מזוהים עימו: שילוב בין היפ הופ אינדיבידואלי גדוש בסנטימנטליות, פופ מתקתק, RNB, סול וקאנטרי פולק בניחוח אולדסקול ומציג לנו למעשה את אד שירן כפי שמצופה מאד שירן להישמע, הוא לא מתיימר להישמע אחרת או להתנסות בסגנונות שאינם "טבעיים" לו, אלא מגיש את החבילה ויודע שבכדי להישאר בטופ הוא חייב לספק את הסחורה הנוסחתית, הידועה והמוכרת שלו. הוא יכול להיות רומנטי למדי, מלנכולי ועם זאת מלא מתיקות, נאיבי אך מלא צלקות המשתקפות בשני השירים האוטוביוגרפיים באלבום ( Eraser ו-What Do I Know), צמא לאהבה אך לא מוכן לאחוז בה עוד, מלא בהומור אך עם זאת דכאוני לעיתים ובעיקר מאפשר לנו מבט אל עולמו הפנימי ומלא הרגש והנשמה.

האלבום חושף גם את העובדה ששירן הכי מלודי כשהוא שבור לב, הכי עדין כשהוא נזכר בערגה בעבר כשעתידו המוסיקלי לא היה בטוח, הכי רבגוני וססגוני כשהוא מתאמץ להפיח בשיריו את הצלילים המושלמים והמדויקים. לא תמצאו באלבום שירן חדש, אלא את אותה גברת בשינוי אדרת ובמובן הזה - טוב מאד שכך.

לעוד כתבות שיעניינו אתכם:

לראשונה בישראל: ערוץ ייעודי לבני הנוער

צפו: הכוכבים מתגייסים למען מטרה חשובה