למה בריטני ספירס לא מספקת להיטים כמו פעם?
פעם בריטני ספירס הייתה הכוכבת הגדולה ביותר בעולם, ולא יכולנו להפסיק לשמוע אותה בלי הפסקה. בעולם הפופ של 2016 בריטני היא כבר כמעט כוכבת עבר שלא מצליחה לייצר להיטים מעניינים, וככה זה גם נשמע באלבום החדש שלה • ביקורת אלבום
במונחים של עולם הפופ, בריטני ספירס היא כמעט סוס מת. הפעם האחרונה שהיא השתתפה בלהיט ענק הייתה בשנת 2012, אז היא התארחה ב-"Scream & Shout" של וויל.איי.אם, אבל אם תרצו להתעקש ולהיזכר מתי היה לה להיט גדול באמת, כזה שכולם מדברים עליו, תצטרכו לחזור ל-"I Wanna Go" מ-2011. במילים אחרות, נצח בעולם הפופ.
בחמש השנים האלה צצו ופרצו הרבה אמני פופ שבאו והלכו, חלקם גם נשארו, אבל איכשהו ספירס הייתה ברקע. היא לא הייתה הכוכבת הענקית שהיא הייתה פעם, אבל היא הייתה נוכחת. נראה שגם הפעם, עם האלבום החדש שלה, ספירס נשארת ברקע, כאילו היא אחת מאותן אימהות בסדרות אמריקניות קיטשיות שרוצה להיות מגניבה וצעירה כמו כל החבורה של הילדים שלה. הפעם, זה הולך לספירס בצורה חלקית מאוד.
אם באלבומה הקודם, "בריטני ג'ין" מ-2013, עבדה ספירס עם כמה השמות החמים ביותר של התקופה (וויל.איי.אם, דיפלו ודייוויד גואטה הם רק כמה מהשמות), ב-"Glory" זה לא ממש קורה. אין פה שמות גדולים ונוצצים, חלקם ותיקים יחסית וחלקם צעירים, אבל אין פה איזשהו שם חם, כזה שיכול להביא איתו משהו רענן למוסיקה של ספירס, וזה משהו ששומעים אותו. מתחילתו ועד סופו, "Glory" הוא אחלה של אלבום, אבל הוא לא מנסה לחדש שום דבר.
זה מתחיל ב-"Make Me...", הסינגל הראשון מהאלבום שלא בדיוק הביא לספירס את הקאמבק הכל כך מיוחל שלה, ונשמע גם בכל שאר שירי האלבום. יש פה כמה שירים כיפיים במיוחד, כמו "Hard To Forget Ya" ו-"Man On The Moon", וכמה מבולגנים שלא ממש עושים את העבודה שלהם כראוי, "Clumsy" לדוגמא. מצד שני, שיר כמו "What You Need" הוא לגמרי הפתעה חיובית מכיוון שהשפעות הג'ז שלו משתלבות בצורה מפתיעה עם הפופ-דאנס של ספירס.
בסך הכל, "Glory" הוא לא איזושהי יצירה על זמנית שידברו בעוד שנים קדימה, אבל הוא גם לא האלבום הגרוע שהוא יכול היה להיות אם הוא היה מאבד קצת כיוון. הוא באמצע הדרך, וזה בסדר גמור, אך הוא לא נכנס לשום מקום, לא ללב ובטח שלא לזיכרון. אולי אם ספירס הייתה מכניסה לגרסה הרגילה של האלבום, ה"רשמית" יותר, כמה מהשירים המצוינים שבגרסת הדלוקס (איך "If I'm Dancing" לא נכנס?), אפשר היה ליהנות ממנות אפילו יותר.
כי בשורה התחתונה, כל האוטו-טיון והמחזור המוסיקלי של ספירס בכלל ושל האלבום הזה בפרט הם עוד מאותו הדבר. כן, זה אחלה וזה מעביר את הזמן בסבבה, אבל אין בזה משהו שגורם למאזין לרצות ולחזור לאלבום הזה. "Glory" הוא ממש לא שיא הפאר של בריטני ספירס, אבל הוא כן יכול לגרום לבריטני להרגיש כאילו היא צעירה ומדליקה כבעבר ושהיא עושה משהו שגם הצעירים בימינו יכולים לאהוב.