יובל דיין בהופעה: קול ייחודי ואישיות כובשת שחודרים היישר ללב
אמש (שני), בהופעת ההשקה לאלבומה החדש, יובל דיין הוכיחה שלא רק שהשילה מעצמה מזמן את התואר "פליטת ריאליטי", היא גם יכולה להוביל הופעה לגמרי לבדה בזכות שירים טובים, קול ייחודי ואישיות כובשת שחודרים היישר לתוך הלב • ביקורת הופעה
צפו: יובל דיין מבצעת את "שאריות של החיים"
יובל דיין בסך הכל בת 21 ובקורות החיים שלה ניתן למצוא הישגים שלא היו מביישים אמנים רבים אחרים שפועלים זמן רב ממנה. למעלה מ-4 שנים מאז פרצה לחיינו עם אותו אודישן אלמותי ב"דה ווייס", יכולה דיין להתגאות בעובדה כי היא מחזיקה בידה שני אלבומים, כשאת הטרי שבהם ("ליבי ער") היא השיקה אמש (שני) בהופעה שהתקיימה במוזיאון תל אביב, והיא הפכה את המקום המעונב לשמח הרבה יותר.
כבר מהרגע שעלתה לדיין לבמה, עם שמלה על גבול השאנטי-באנטי פינת רוחניקיות (במובן הטוב של המונח שהומצא הרגע), היה ברור שהערב הזה הולך להיות שלה. היא משדרת אנרגיות חיובית עם המון חיוכים וביישנות כובשת, והיא בעיקר מצליחה להעניק את התחושה שהיא הכי אמיתית שיש ושכל מה שאנו רואים על הבמה או שומעים ממה שמגיע מכיוונה הוא אותנטי במאת האחוזים (ולא רק בגלל שהיא מופיעה ברגליים יחפות).
הופעתה של דיין כללה שילוב מדויק מאוד בין להיטים שכולנו מכירים ואוהבים (בהם "אל תאמר" שזכה לעיבוד מקסים ו"בדיוק כמו הירח" היפהפה) לבין שירים פחות מוכרים משני אלבומיה, כשהאיזון ביניהם גרם לכך שבמשך למעלה מ-70 הדקות שארכה ההופעה היא לא הייתה משעממת אפילו לרגע אחד. נכון, לדיין יש כריזמה מאוד ייחודית, אך היא יכולה להיות בטוחה מכך שהקהל שלה לא השתעמם גם כשהוא שמע אותה מבצע כמה שירים לא מוכרים יחסית, מכיוון שגם אלה היו מוצלחים מאוד.
צפו: יובל דיין מבצעת את "אל תאמר"
האופי הצנוע של דיין בלט במיוחד כשביצעה שני שירים שהוקדשו לאמה, אחד מהם אפילו בוצע בחלקו במרוקאית ("מאמא דיאלי"), והיה לה חשוב להדגיש לאביה כי היא לא שוכחת ממנו ושהיא תקדיש לו שיר באלבומה הבא. היא לא שוכחת מאיפה היא באה, וזה דבר שניתן לשמוע גם בדרך בה היא מבצעת את שיריה: הקול החם שלה, זה עם הסלסולונים הקטנים והיפים האלה, זה שנכנס ללב כבר בצליל הראשון שבו הוא מתקרב לאוזן, הוא אותו קול נקי ונעים, כשאני רק יכול לדמיין איזה תענוג זה לשמוע אותה שרה באולפן.
כל צוות הנגנים שליווה את דיין עשה את עבודתו היטב גם הוא, ואפילו אנשי התאורה עבדו שעות נוספות כדי להתאים את הלך הרוח של השירים לאורות שנוחתים על הבמה. דיין שרה בצורה מאופקת את שיריה, היא יודעת שעם גוון קולה היא לא צריכה ללכת למחוזות מיותרים של הגזמה, היא נותנת את הכבוד הראוי לכל אחד משיריה. זמרות אחרות היו מבצעות כמה משיריה בצורה דרמטית ומוגזמת במיוחד, אך ההגשה העדינה והנפלאה של דיין היא הלב האמיתי של הופעתה: לא רק שהיא מעניקה לשיריה נופך אחר, היא גם מצליחה לחדור ללב ולעטוף אותו בקסם שאין ברירה אלא להיכנע לו ברצון רב.