ה"בלוק פארטי" של מוקי לא היה הערב הבלתי נשכח שהוא היה אמור להיות
מוקי רצה להרגיש אמריקה וארגן גרסה מקומית ל"בלוק פארטי" המפורסם של הקומיקאי דייב שאפל מ-2004, והביא איתו הרבה חברים, בהם נצ'י נצ', טונה, סטטיק ובן אל תבורי, איזי ואחרים. הפוטנציאל של הערב הזה היה אמור להיות השיא תחיית גל ההיפ הופ הישראלי, אך הוא ייזכר דווקא כפספוס גדול במיוחד
צפו: מוקי וטונה מבצעים את "רוק 30"
בשנים האחרונות חזר ההיפ הופ הישראלי למרכז הבמה. טוב, יותר נכון להגיד שהוא מעולם לא נעלם, הוא פשוט לא זכה לאותה חשיפה, אך פתאום, כמעט בבת אחת, ההיפ הופ הישראלי עשה קאמבק גדול ומדובר במיוחד, כזה שהביא איתו אמנים שריעננו את סצנת המוסיקה הישראלית מחדש, לכן זה היה רק עניין של זמן עד שמישהו ירים את הכפפה וייזום מופע "בלוק פארטי" בהשראת האירוע האגדי של הקומיקאי דייב שאפל בספטמבר 2004. מוקי, מפורצי הדרך בהיפ הופ הישראלי, עשה זאת אתמול (חמישי), והביא אליו המון חברים מהגל החדש - אך למרות הכוונה הטובה, משהו בדרך לא ממש עבד.
כבר למעלה מ-20 שנים עברו מאז מוקי פרץ אל חיינו עם שב"ק ס', הרכב הראפ הישראלי שהביא את הז'אנר האמריקני הנוצץ היישר לאור הזרקורים, והוא עדיין פעיל, מקליט, מופיע, משחרר אלבומים מצליחים ואפילו עושה ריאליטי. גם אם אלבומו האחרון ("לב חופשי") הוא לא באמת אלבום ראפ, אי אפשר לקחת ממנו את העובדה כי הוא אחד מחלוצי הז'אנר במדינתנו הקטנה, ואולי זו הסיבה שהציפיות מה"בלוק פארטי" שלו היו כה גבוהות.
שמות רבים וחמים בראפ הישראלי עלו לבמת אמפי פארק רעננה, ובאמת שהרשימה ארוכה: טונה, כהן@מושון, אקסום, איזי, קפה שחור חזק, נצ'י נצ', שגיא ביטבוקס, סטטיק ובן אל תבורי, פלד וכמובן מוקי שמוביל על כולם. המופע מתחיל עם מוקי, שמרים על הרגליים את הקהל שממלא כמעט לגמרי את האמפי, ואז הוא הופך להיות מופע דואטים כשכל כמה רגעים מישהו מצטרף לבמה, כשמישהו אחר יורד ממנה, כך שבעצם כמעט כל ראפר שהופיע על הבמה הופיע גם עם ראפר אחר. קונספט פשוט ומגניב מאוד, אך בגרסה הישראלית משהו לא עבד בו לגמרי.
ייתכן ומדובר בהבדלים באמנים שהופיעו בישראל לבין אלו שהופיעו בגרסה האמריקנית (שמות כמו קנייה ווסט, ג'יל סקוט, קומון, הרוטס, אריקה באדו, מוס דף ורבים אחרים הם רק חלק מהשמות, כשהשיא היה האיחוד של הפוג'יז), וייתכן כי מדובר בקונספט שלא נוצל כראוי על הבמה. רבים בחבורה הזו נוהגים לשתף פעולה אחד עם השני, בין אם על הבמה או באולפן, כך שהקונספט לא מצליח לרגש במיוחד. אולי הבעיה הייתה בכלל ברשימת השירים: אי אפשר היה לפספס את האווירה בקהל כשבוצע להיט, אפילו להיטון, על הבמה, לעומת עוד שיר לא מוכר, מוצלח ככל שהוא יהיה.
צפו: סטטיק ובן אל תבורי שרים את "כביש החוף"
לא הייתה איזושהי אחידות ברמות בין האמנים על הבמה, כשניתן היה לראות את האופי שבין ותיקים כמו טונה ופלד ששרפו את הקהל, לבין חבר'ה חדשים כמו בן אל תבורי, סטטיק ושגיא ביטבוקס שלא עשו יותר מדי לטובת ההופעה למעט העובדה שהגיעו כדי לדפוק קופה (וצריך להודות ששגיא לא תרם שום דבר בהופעה, הוא אפילו לא הורגש בה בכלל למעט בקטע קצר ומאולתר בסופה). השוני הגדול הזה, הקיצוניות שקיימת ברמות בין וותיקים ומוכשרים כמוקי ואקסום לבין החלב שעדיין נמצא על השפתיים של כמה מהאחרים, פגעה במה שיכול היה להפוך להופעה אגדית, כזו שידברו עליה גם בעוד כמה שנים, ולא רק בקרב הקהל האדוק של ההיפ הופ המקומי.
עם זאת, אי אפשר להגיד שלא היו רגעים בהם הקהל עמד על הרגליים. זה קרה בעיקר בלהיטים שכל אמן ביצע, בין אם זה ב"רוק 30" של טונה או ב"מדברים על שלום" של מוקי, זה קרה אפילו בזבלונים של סטטיק ובן אל תבורי, אבל מעבר לכך רק מי שבאמת היה קרוב לבמה, המעריצים הנאמנים, נהנה מההופעה כמו שצריך.
לא המאש-אפים המיוחדים, לא הביצועים החד פעמיים, גם לא השילובים בין האמנים - כל אלה לא הצליחו להפוך את ה"בלוק פארטי" של מוקי לערב בלתי נשכח. הערב הזה היה אמור להיות ערב השיא של התחייה המחודשת של ההיפ הופ הישראלי, אך במקום זאת הוא ייזכר כעוד הופעה שעברה על האמפי ברעננה ולא מעבר לזה. ההיפ הופ הישראלי יצליח להתעלות על הערב הזה, שכל הפוטנציאל העצום שלו התבזבז על כמעט שעתיים של הפגנת שרירים מיותרת במיוחד, שאולי תרגיש יוצאת דופן באמת בפעם הבאה.
