אליס קופר בישראל: מופע רוק-אימה של פעם בחיים

כשנולד הרוקנרול המודרני, אי שם בשנות ה-50 עם אמנים פורצי דרך כאלביס פרסלי, ביל היילי, ג'רי לי לואיס, מה שתרם להצלחתם מלבד המוסיקה, זו החזות שכללה בלורית משוחת ברילנטין ונענוע הגוף בזמן שירה. בשנות ה-60 היו אלה החליפות ותסרוקות ה"ביטלס" שהפכו לאופנה, אולם בשנות ה-70, לאחר אובדן הנאיביות של טרום מלחמת וייטנאם ולאחר דור הפרחים, נוצר חלל אותו מילאו אלילי 'גלאם רוק' כאוזי אוסבורן ומארק בולאן שנחשבו לאוונגראדיים אולם מי שהתעלה על כולם באותן השנים היה וינסנט דמון פורנייה, הידוע לכולנו כ"אליס קופר" (שם במה שאימץ בעקבות אחת מלהקותיו).

קופר, מלבד היותו פורץ דרך בתחום הגלאם רוק, היה למעשה האאוטסיידר המובהק שהצליח להביא את התיאטרליות האימתנית והפרובוקטיבית אל לב הרוקנרול וליצור לא רק מופע רוק, אלא הצגת אימים דרמטית והומוריסטית שהפכה אותו למיתוס בסבנטיז והקנתה לו כסא של כבוד בהיכל התהילה של הרוק העולמי והופעותיו המיתולוגיות שימשו (עדיין) בית ספר לשואו ופרפורמנס מרחיק לכת.

>> לכתבות נוספות בנושא

אמאל'ה: עדן בן זקן ופאר טסי עושים צניחה חופשית

כך נשמע הסינגל הראשון מהאלבום השני של עדן בן זקן

גילה מה נשים רוצות? האלבום החדש של פאר טסי

אמש (חמישי) הופיע קופר (68) לראשונה בישראל ב"אמפי פארק" רעננה והוכיח לקהל הכחול הלבן כיצד נראה מופע רוק אמיתי. הקהל שפקד את הקופות היה קהל מסויים, חובב רוק כבד ככלל ומעריץ אליס קופר בפרט, קהל הנע בין גילאי 14 ועד 75, חלקו לבוש מסיכות, חלקו צבע שיערו בשלל צבעים, חלקו מקועקע בכל גופו.

המופע, שארך כשעה וחמישים דקות, היה אחד המופעים הלא שגרתיים, הגותיים, הביזאריים, המטורפים, הבלתי שפויים והעוצמתיים שזכיתי לראות בכל ימי חיי כשהבסיס הוא גולגולות, בובות וודו, קלשונים ועשן אפלולי. מבחינה מוסיקלית, התזמורת הייתה מצוינת, האקוסטיקה שבתחילת המופע הייתה קצת מחרישת אזניים (ידוע שזה מופע רוק, אבל עדיין היה קושי לשמוע בבירור את השירה) השתפרה מהר מאד ורוב המופע היה באקוסטיקה סבירה, קופר שפתח את המופע עם Black Widow, נתן מלבד שואו גם פרפורמנס אדיר וביצע מיטב להיטיו בהם כמובן Poison, School's Out,I'm Eighteen, No More Mister Nice Guy, I Love The Dead, Guilty ושאר קלאסיקות הרוק בפנתיאון של אליס.

קופר החליף לאורך כל שיר גלימה וחליפה אחרת, התחמש באביזרים שונים ולמעשה יצר אופרת רוק שלמה באמפי פארק ברעננה: הוא לווה ע"י מתופף ושלושה גיטריסטים מוכשרים ואנרגטיים בהם בלטה גיטריסטית בלונדינית בשם ניטה שטראוס כשלצווארה סימני דם ונתנה קטעי סולו בלתי נתפסים. גלן סובל, המתופף, גם זכה לסולו תופים ארוך ובועט.

באמצע המופע, כשהקהל התחמם, קופר יצר מעין מחזה אימים מוסיקלי בו תחילה הוא יוצא לבוש בחליפה לבנה מלאת דם, כשבצד מופיעים קברנים עם קבר גדול אליו בסוף השיר אליס נכנס ומחשמל את עצמו. בסצינה אחרת הוא נראה רוקד טנגו עם בובה עם מנואלה שבסוף הוא רוצח, עד שמגיעה אחות גותית המנסה לרצוח אותו עם סכין, הוא מנסה לחנוק אותה עם חבל ובסוף היא גוברת עליו והורגת אותו, רגע אחרי זה היא מובילה את קופר לגיליוטינה ושם עורפת את ראשו כשאחד הקברנים לוקח את ראשו הערוף (כביכול) של אליס, מנשק אותו ויורק דם על הקהל. לאחר מכן קופר מתעורר בגיהנום כשהוא אוחז במצבתו ופותח במחרוזת מחווה לגדולי הרוקרים שהלכו לעולמם וביצע משיריהם בהם ג'ימי הנדריקס, דיויד בואי, קית' מון ( The Who), למי קילמיסטר (מוטורהד) כשהקהל יוצא מגדרו. בנוסף, בשלב מסוים עלתה לבמה בובה ענקית וגדולה שגובה יותר מ-2 מטרים והמיטה "אימה" על הקהל.

לאורך המופע קופר שמר על קשר ישיר עם הקהל כשפעם אחת הוא לקח סיף מלא ניירות ופיזר לעבר הקהל ופעם אחרת הושלכו בלונים צבעוניים ענקיים על עבר הקהל. לפני השיר האחרון ואחרי School's Out הוסיף קופר פראזת מחווה לקלאסיקה של פינק פלויד - We Don't Need No Education וכהדרן סיים עם I Wanna Be Elected כשהוא לובש חולצה לבנה עליה כתוב Make America Sick Again ולצידו רבות בובות של הילרי קלינטון ודונאלד טרמפ שבסוף מתנשקות צרפתית, הקהל סוגד לקופר והולך הביתה עם חור כבד באזניים אבל סיפור ענק בלב על מופע רוק היסטוריה של פעם בחיים.