אדומים לנצח: סימפלי רד כבשו את תל אביב

לנו, לישראלים, יש נטיה לצקצק בלשוננו בכל פעם שאמן גדול ששיא פעילותו מאחוריו מגיע לכבד אותנו בהופעה. אני לא יודע אם זה קשור לעובדה שאנחנו שונאים לצאת פרייארים או אולי לכך שכעם, הפכנו לציניקנים הגדולים בתבל. ואולי יש משהו בכך, אולי זה סוג של מנגנון הגנה שנועד לשמור עלינו? שהרי ההגיון הבריא אומר שאם אמן שהיה בשיא פעילותו לפני עשרים שנה מגיע לארץ להופעה, הוא כנראה מגיע לכאן "לדפוק קופה" (כמו שאומרים) ובכן, כל מי שחושב כך היה צריך להגיע אמש (ג') להיכל מנורה בתל אביב ולצפות בסימפלי רד במפגן כח מרשים שנדיר לראות במחוזותינו.
מי שהיו לאחת הלהקות הגדולות בעולם בין השנים 1985-1995, עלו לבמה ונדמה שהזמן עצר מלכת. במשך קרוב לשעה וחצי, מיק האקנל וחבורתו קרעו את הבמה בסט ליסט מצויין שכלל את כל הלהיטים הגדולים שלהם, בפני הקהל המשולהב שמילא את האולם. אז יכלתי להתעכב עכשיו ולספר לכם על טווח הגילאים של הנוכחים, על כך שזו ההופעה השנייה של החבורה בישראל ולהשתמש בכל מיני מונחים כגון "פרטו על נימי הנוסטלגיה" אבל כל זה לא רלוונטי כשמה שקיבלנו אמש היתה הופעה משופשפת ומקצועית, של חבורת מוזיקאים מהדרגה הראשונה- ובראשם מיק האקנל אחד שפשוט ריסק את הבמה עם הכשרון והכריזמה שלו.

ההופעה נפתחה עם שני שירים מתוך אלבום הבכורה של ההרכב, Look At You Now הקיצבי ו- Come To My Aid והמשיכה באווירה ג'מייקנית בעיבוד שהתעל על המקור ב NIGHT NURSE שלהם. אחר כך כבר הקהל זכה לקבל את For Your Babies האהוב בביצוע מעולה שגרם לכל הנוכחים לשלוף את הסמארטפונים, להתמוגג ולצלם כל רגע. הקהל הישראלי, חובב הלהיטים, קיבל את שלו כששני שירים מאוחר יותר האקנל הרים את הגיטרה לביצוע אקוסטי כשהקהל שר איתו את הפיזמון באחד מהרגעים המרגשים של הערב. אחרי הרגע השקט הזה האקנל שובר מיד שמאלה חזק ומקפיץ את המקום עם Fake (זוכרים, הקליפ עם כל הכפילים?).

אחריו הגיעו It's Only Love ו- Your Mirror שלוו מיד בשיא הערב, כשמיקנל וחבורתו החלו לנגן את , Stars המגה להיט שלהם משנות התשעים בביצוע מעורר התפעלות שהרים את המקום והעיף את כל הנוכחים. תבינו, קל לפטור את ההופעה הזו כסוג של "חוויה נוסטלגית" אך זה יהיה חטא למציאות, החבורה נשמעה אמש בשיא כוחה והאקנל פשוט שלט בקהל ביד רמה מבלי להתחנף, מבלי לסטות לאזורי השמאלץ ולפרוט לנו על נימי הישראליות- הוא פשוט בא לתת לנו ערב מעולה וזה מה שהיה. לאחר The Right Thing מסוף שנות השמונים קיבלנו את Sunrise הגרובי מתחילת שנות האלפיים והחיבור היה כמעט מושלם, כששניהם הובילו לעוד להיט אדיר בניחוח דרום אמריקאי, Fairground - ששוב הקפיץ את הנוכחים כשהאקנל מצליח לפגוע בכל תו גבוה בשיר מבלי לפספס פעימה. לאחר מכן הלהקה ירדה מהבמה ושבה לשני הדרנים משובחים שכללו את Something Got Me Started הגרובי ואת Money , כשהערב המשובח הזה נחתם באחד מהלהיטים שהפכו לסימן ההכר של הג'ינג'י וחבורתו - if you don't know me by now בעוד ביצוע שהעלה חיוך על הפנים.

לאורך 90 דקות (פלוס מינוס), וכשחיוך תמידי מרוח על פניו, האקנל התרוצץ על הבמה ולא נח לרגע. הנגנים המעולים, הביצועים המהוקצעים, ההתלהבות הכובשת והכריזמה שהשפריצה לכל עבר, רק מוכיחים שלכשרון בסדר גודל של האקנל אין צורך בבמה מפוארת, פירוטכניקה ושלל תלבושות (הוא הופיע עם טי שרט משוק רמלה לוד ומכנס שחור) - הוא צריך רק דבר אחד, קהל.


