בריאן ווילסון בהופעה: שילוב נצחי בין מוזיקה ואהבה

קליפורניה, קיץ 1966. העולם עובר תהפוכות מהותיות בכל תחומי החיים: מלחמת וייטנאם ברקע, פריחתם של ארגוני הסטודנטים, מחאה ל"אהבה ושלום", הביטניקים ("היפים") הופכים לכת, המונח "סקס, סמים ורוקנרול" הופך פופולארי יותר מאי פעם, הפלישה הבריטית בעולם המוסיקה בשיאה בפיהן של הביטלס והרולינג סטונס, דילן הופך להיות קול של אומה שלמה והסאונד הפסיכודלי החל תופס תאוצה וחורץ עידן הנאיביות של אמריקה והעולם של תחילת העשור.

בראיין וילסון, שכבר בגיל 20 הוכתר כ"גאון מוסיקלי", מייסד ומלחין שיריה של הלהקה הפופולארית ביותר בארה"ב - הביץ' בויז, שסימלו עבור אמריקאים רבים את הפטריוטיזם והגאווה ליצור פופ אמריקה שאינו מושפע מהסאונד הבריטי החדיש ואינו מחאתי אלא קיטשי, שבלוני ו"בטוח". הביץ' בויז של עד 1966 היו הילדים הטובים של אמריקה, אלה השרים על בחורות, גלישה, מכוניות ואהבה וכובשים את מצעדי הפזמונים עם להיטי אינסטנט דוגמת I Get Around, Barbara Ann, Surfin USA שכונו "הסאונד של קליפורניה".

>> לכתבות נוספות בנושא

אמאל'ה: עדן בן זקן ופאר טסי עושים צניחה חופשית

כך נשמע הסינגל הראשון מהאלבום השני של עדן בן זקן

גילה מה נשים רוצות? האלבום החדש של פאר טסי

סיפורו הידוע של וילסון, כפי שניתן לראות גם בסרט הביוגרפי האחרון אודותיו ("אהבה וחסד") הוא סיפור קשה ומעורר השראה על גאון מוסיקלי שמרוב גאונות השתגע, התמכר לסמים קשים והפרעות אכילה ובמשך שנים רבות של טיפול ופגיעה פיזית ונפשית, הצליח לשקם עצמו כשהוא נושא על גבו את תואר אחד המוסיקאים המשפיעים ביותר על עולם המוסיקה בכל הזמנים. כמעריץ נלהב של הביץ' בויז, מאלה שאספו את כל תקליטי הויניל של הלהקה ומרצ'נדייז, אין מילים עוצמתיות דיין לתאר כמה התרגשתי להגשים חלום ולחזות באליל נעוריי המוסיקלי דורך על אדמת ארץ הקודש ומופיע בפניי את אולי ההופעה היחידה בחייו בישראל.

המופע, שנתקיים ב"אמפי פארק" ברעננה החל בדיוק מפליא בשעה 21:00 כשמקומות הישיבה והדשא מאחוריהם מלאים עד אפס מקום בקהל מגוון שחציו צעיר בשנות ה-20 וה-30 לחייו וחציו צעיר פחות בשנות ה-50 וה-60 לחייו שחווה את הביץ' בויז ה"מקוריים" בזמן אמת.

לבמה עלתה סוללת נגנים עשירה ומצוינת שבראשה עמד בראיין וילסון ולצידו אל ג'רדין (אחד ממייסדי הלהקה בראשית הסיקסטיז לצידו של וילסון) ובנו מת'יו ג'רדין שלמעשה היה אחד הכוחות החזקים שיצרו במופע את ההרמוניה הכמעט זהה לקולו של מייק לאב, סולנה המקורי של הלהקה. התזמורת והווקאליסטים יחד יצרו אווירת חוף אמיתית ושמרו על אותנטיות הביצועים המקוריים כמו הזמן עצר מלכת.

המופע החל עם מספר להיטים מוקדמים של הלהקה מראשית דרכה דוגמת Shut Down, Little Deuce Coupe, Surfin' Girl,,California Girls I Get Around ושלל הלהיטים שחיממו והלהיטו את הקהל ששאג, מחא כפיים והריע. לאחר הסיפתח המוצלח, וילסון הכריז על החלק העיקרי: ביצוע כל האלבום של "פט סאונדס", שיצא לפני 50 שנה בדיוק ונחשב לאחד מפלאי עולם במוסיקה העכשווית כשהוא מוליד להיטים בלתי נשכחים כ-Wouldn't It Be Nice Sloop John B ,Caroline No. השירים בוצעו ע"י מת'יו ג'רדין שהיה נהדר, אל ג'רדין ובראיין כמובן כששיא הערב, שגרם לקהל לקום ממושביו ולקוד קידת תודה לוילסון היה ביצועו המרגש והמצמרר לאחד משירי האהבה הגדולים בכל הזמנים - God Only Knows. בין שיר לשיר וילסון משפר את העברית שלו באומרו "תודה", "שלום" ו"רעננה".

לאחר שנסתיימה סאגת "פט סאונדס" והפעם התזמורת קדה קידה לקהל הנפעם, החלה שרשרת הקלאסיקות מ- Help Me Rhonda עם הסולו המיתולוגי של אל ג'רדין דרך Surfin' Usa, All Summer Long, Barbara Ann ולקינוח Fun Fun Fun הכייפי.

מבחינת אקוסטיקה, הסאונד מנים עשו עבודה נהדרת וממרחקים ניתן היה לשמוע בבירור את הצלילים החמים של הלהקה, מבחינת מקומות הכל היה מסודר ומאורגן, הדבר היחיד שחסר לי היה מסך ענק, כמקובל במופעים שכאלה, דרכו אלה שיושבים רחוק יוכלו לראות מקרוב את אשר מתרחש על הבמה.

"פט סאונדס" יצא בשנת 1966, כ-21 שנה לפני שנולדתי ואמש ב"אמפי פארק" ברעננה חזרתי לרגע במנהרת הזמן אל קיץ 1966 והרגשתי באופן הכנה והברור ביותר את השילוב הנצחי בין מוסיקה ואהבה. חוויה של פעם בחיים.