הבדידות חונקת את הצחוק: הסיפור האמיתי של גבי שושן
עולם המוסיקה הישראלי הוכה תדהמה עם הבשורה הטרגית על התאבדותו של הזמר גבי שושן, מי שנחשב לאחד הכוכבים הגדולים ביותר של שנות ה-70 (חברי ושותפי ליצירה) שרק לפני חודש חגג את יום הולדתו ה-66. זה הסיפור האמיתי של גבי שושן
גבי שושן נולד במרוקו בשנת 1950. בגיל 5 עברה משפחתו לישראל. בתחילה, השתכנה המשפחה באופקים ולאחר מכן ב"מחנה ישראל", ליד לוד. עוד מגיל קטן, נמשך גבי למוסיקה פופולרית והחל לשיר, כאשר אחיו הגדול, דני שושן, כבר החל להופיע כבסיסט וזמר בלהקות קצב ( ובהמשך יהפוך סולן להקות -הנסיכים, האריות והצ'רצ'ילים) .
טבילת האש המקצועית הראשונה של שושן, הייתה בשנת 1965, עת הצטרף ללהקת הקצב- "הגולדפינגרס" ( בה היה חבר בין השאר ניסים סרוסי), שהופיעה באיזור המרכז ורחובות, וב1966 זכתה במקום הראשון בתחרות להקות קצב שארגן המגזין "עולם הקולנוע" . ב1968 הצטרף לזמן קצר ללהקת "הכוכבים הכחולים" ולאחר מכן "הכוכבים החדשים" .
בשנת 1969 הצטרף ללהקת "השוקולדה" הכללה את צביקה פיק, גבי שושן, צביקה נוי, איציק סימון ושוקי לוי. החמישיה בהמשך הפכה לשלישיה הכללה את שושן, פיק ולוי, והקליטה מספר שירים, ביניהם פסקול הסרט "לופו". שירי "השוקולדה" המצליחים ביותר היו "אני זוכר" ו"אולי על שפת הים".
ב1970 השתתף שושן במחזמר המצליח "שיער" ( שם ביצע סולו - "דונה") וב1971 השתתף בסרט "השוטר אזולאי" . באותה שנה, הקליט שני שירי סולו ראשונים: "רגע שקט" ו"אני לא יודע" . לאחר השתתפות במחזמר הכושל "אני שאיש לא מכיר", הצטרף שושן ללהקת "אחרית הימים" , שפעלה שנה אחת בלבד ( 1971-1972) אך הניבה מספר קלאסיקות ישראליות ונחשבת לאבן דרך ברוק הישראלי. קולו של שושן ב"אחרית הימים", בלט בעיקר בלהיטים "אין מקום לשניים על עמוד חשמל", "יש לי יום הולדת" ועוד.
השיר שפתח לגבי שושן את הדלת לקריירת סולו מצליחה היה "בראשית" שיצא לרדיו ב-1973. למעשה, השיר הוקלט קודם לכן ע"י אבי אביבי ולהקת המטרונומס בשם "תנו ללכת" (אותו לחן). הפריצה הענקית של שושן הייתה עם צאת השיר "16 מלאו לנער" ב1973, שיר פופ מתקתק המדבר על אהבה כוזבת, שהפך את גבי לאחד האייקונים הגדולים של הפופ הישראלי בשנות ה-70. הצלחת השיר המסחררת, הובילה את גבי להוצאת תקליט הבכורה שלו- "נער שחור עיניים", שהיה חציו עברי חציו לועזי, נע בין פופ רך, רוק פסיכודלי ושירי ארץ ישראל, וכלל להיטים כ: "בראשית", "16 מלאו לנער", "יונה עייפה" ועוד.
ב-1973 השתתף בסרט המצליח "קזבלן" כאחד מחבורת הברילנטינים. ב-1974 הוציא את תקליטו השני "שירים שאהבנו", שכלל להיטי ענק כ"להשתטות לפעמים" (המזוהה עימו עד היום), "ילדה קטנה", "שיר לאוהבים הצעירים" ועוד.
ב1975, בשיא הצלחתו, נסע לארה"ב לנסות מזלו. הוא היה חבר בהרכבים כ"זברה", להקת "הפינג'אן" ו"ניגון" (עם המתופף מוטי שוורץ), הרכבי רוק שפעלו בקרב הקהילות היהודיות בניו יורק ואיזורה. ב-1981 הבליח לפסטיבל הזמר החסידי עם השיר "הללוהו" וב-1984 חזר לישראל.
מיד עם חזרתו לארץ, הקליט ב1984 את "הולך לי לאיבוד" ו"רק אלייך" בעיבוד והפקה של מיקי גבריאלוב ובשהים שלאחר מכן הוציא עוד כמה להיטים. ב-1993 העלה מופע "הקאמבק של גבי שושן" ולכבודו הקליט את השיר "שובו של הנער" (שיר המשך ל16 מלאו לנער).
בשנת 1998 יצא אלבום האוסף הראשון של גבי שושן- "16 +1" שכלל שיר חדש- "אל תוך הלילה". ב-2003 יצא אלבום אוסף כפול של מיטב להיטיו לאורך השנים בשלל המסגרות, ובאותה שנה יצא במופע משותף עם שרי ועוזי פוקס, בניחוח להיטי שנות ה-70, שהם נס הדגל שלהן. המופע יצא על גבי אלבום ב2004.
בשנת 2005 הוציא גבי שושן את אלבומו "בחושך ובאור", בו בלט השיר "קו 5" , וב2008 יצא אלבומו "עלה ברוח", שכלל גרסאות כיסוי בעברית ללהיטים מוכרים משנות ה-60,70. ב2010 שחרר את הסינגל "לינה לינה", ב2011 את השיר "עננים". ב2013 הוציא את הסינגל "מלאך" , ובאותה שנה הקליט את השיר "זכרונות" במסגרת פרויקט "פנסים".
לאחרונה הפעיל פרויקט "הסטארט" וסיים את העבודה על אלבומו החדש "מקום לשינוי" שהיה עתיד לצאת בקרוב. היכרותי הראשונה עם גבי אירעה לפני שנים ספורות, כשפנה אליי לכתוב לו מילים לשיר "מלאך", אותו הקליט ושלח לקדם האירוויזיון. מאז נוצרה חברות נפש עצומה, גבי היה מפרגן תמידי, אוהב בריות ואדם שפשוט כיף להיות בסביבתו. אמנם החיים לא תמיד חייכו אליו, אך את המוסיקה הוא שם בראש המעלה וסיפר לי, בראיון שערכתי עימו לפני כחודש, ש"המוסיקה הצילה את חייו". אני משער שהפעם היא נרדמה במשמרת. עצב כבד לאבד אדם יקר ועוד יותר חבר קרוב כמו גבי. לעולם לא אשכח אותך. להתראות חבר.