מלהקת הנח"ל ועד ללהרוג את סבתא: מירי אלוני בת 66
בעולם המוסיקה הלא פשוט, מעטים האמנים המצליחים לשרוד, לחיות ולהתקיים מכישרונם המוסיקלי והאמנותי - בדור בו הדיסקים כמעט ושקולים לקישוט (תכלס, יש יוטיוב!) , התקליטים הישנים הפכו תופעת רטרו ל"דבר האמיתי" והשוק מוצף באלפי אמנים המוציאים שירים חדשים בכל חודש, התחרות היא קשה, וההישרדות עוד יותר.
זה נכון ( ברוב הפעמים) המשפט האלמותי "רק החזק שורד", והיום אני בוחר לכתוב על שורדת חזקה שחוגגת היום את יום הולדתה ה-66 - מירי אלוני, אושיית זמר עברי זה קרוב ל-50 שנה ומי שמלווה את הפסקול שלנו החל מהיותה הסולנית הבלונדינית היפה בלהקת הנח"ל ששרה את "שיר לשלום", דרך כוכבת קולנוע וטלוויזיה שפנתה לקריירת סולו מצליחה, הישרדות גם בזמנים הקשים של כל אמן והפיכתה לחלק בלתי נפרד מפנתיאון הפופ הישראלי.
הפריצה הגדולה בלהקת הנח"ל
אלוני הייתה שם בתקופה הכי זוהרת של להקת הנח"ל : סוף שנות ה-60, ימי מגל וחרב, עתות מלחמה וניצחון. אלוני השתתפה בתכנית ה-21 של הלהקה, מהתכניות המוצלחות ביותר בהיסטוריה של הלהקות הצבאיות ( שכללה להיטים כ"קרנבל בנח"ל", "בשמלה אדומה", "שלווה", "החיים היפים") ובלטה בה על אף שלא הייתה הסולנית הראשית.
בתכנית הבאה - "בהיאחזות הנח"ל בסיני" (הנקראת גם "שא לשלום") , אלוני כבר הייתה סטארית ענקית והובילה בקולה כסולנית ראשית את כמה מהקלאסיקות האלמותיות שלנו: "שיר לשלום", "בהיאחזות הנח"ל בסיני", "הבן יקיר לי אפריים" - שירים שבזמנו נתפסו בעלי סאונד פופ רוקי חדשני ומודרני שהגדירו מחדש את סצינת הפופ בישראל של אותן שנים.
עוד בזמן היותה בלהקה, הייתה שותפה להיסטוריה: אלוני הייתה חלק מההרכב הראשוני והבתולי של להקת "כוורת" (שכן, רוב חברי הלהקה שירתו עימה בלהקה: דני סנדרסון, גידי גוב, אלון אולארצ'יק, אפרים שמיר ומאיר פניגשטיין) ועם שחרורה פנתה ככוכבת לקריירת סולו מצליחה שיריית הפתיחה המטאורית שלה הייתה הקלטת שני שירי הנושא של סדרת הטלויזיה הישראלית הראשונה - "חדוה ושלומיק" - "הבלדה על חדוה ושלומיק" ו"להיות לבד" ( שזכה מאוחר יותר לקאבר מעניין של זהר ארגוב) הפכו להיטי רדיו ענקיים ואלוני, יפה וזוהרת, הייתה לכוכבת: היא כיכבה בשערי המגזינים הכי נחשבים: "להיטון", "עולם הקולנוע" וכו' והצטרפה להרכב רוק חדשני ומהפכני נוסף (שרק לימים זכה להערכה)- "אחרית הימים" , לצידם של זהר לוי, גבי שושן, יצחק קלפטר ואלי מגן.
שרה עם רבין ברגעיו האחרונים
ב-1972 כיכבה במופע "שירי נעמי שמר" עם "חבורת בימות" (ששודר בטלוויזיה) בבימויו של צדי צרפתי, ובו ביצעה כמה מלהיטיה הגדולים ביותר: "לשיר זה כמו להיות ירדן", "בארץ להד"ם" , "אנשים יפים" ועוד, אותם כתבה שמר במיוחד עבור מירי.
ב-1973 הוציאה אלוני את אלבום הסולו הראשון שלה - "מונה ליזה של המאה העשרים", שכלל מלבד להיטיה הקודמים, להיטים חדשים כמו "מונה ליזה של המאה העשרים", "אהבת איתמר בן אב"י" ו-"במות הקיץ".
כשחקנית, כיכבה אלוני בכמה סרטים מצליחים: "חכם גמליאל" (1973) ו"נישואין נוסח תל אביב" (1979). ב-1982 תשתתף גם בסרט "אהבה אילמת". שלושתם בבימויו של יואל זילברג. בשנת 1987 , הפיק לה בעלה, שמוליק אומני, את אלבומה השני- "טיפה אהבה", שכלל את אחד מלהיטיה הגדולים ומשירי הזכרון המצמררים ביותר- "ברית דמים" ("על דעת המקום"), אשר נולד בעקבות סיפור נפילתם של שני חיילים שנקראו באותו השם - יובל הראל, (שניהם מאותה השכונה בירושלים), שנפלו בהפרש של יומיים זה מזה במלחמת לבנון הראשונה. באלבום נכלל גם השיר "כמו האמונה", אותו ביצעה בקדם האירוויזיון 1986.
בנובמבר 1995, הופיעה מירי אלוני בהתנדבות בעצרת "כן לשלום, לא לאלימות" בכיכר מלכי ישראל ת"א (לימים כיכר רבין) ובסיומה ביצעה את "שיר לשלום" יחד עם יצחק רבין ושמעון פרס. דקות ספורות לאחר מכן, נרצח ראש הממשלה יצחק רבין.
בסוף שנות ה-90 הוזמנה אלוני להופיע בגרמניה ונשארה לחיות בברלין למשך שלוש שנים. ב-2003, בעקבות הפגנת איגודי השחקנים שח"ם ואמ"י על נושא קיצוץ בתקציבי משרד האוצר לתיאטראות הממוסדים, הכריזה מירי כי היא יוצאת בהפגנת יחיד כנציגה של האמנים של התיאטרון המסחרי והאמנים שאינם מסובסדים ואינם נהנים משום תקצוב. כך, התחילה לקיים מופע רחוב פעמיים בשבוע בפתחו של מדרחוב נחלת בנימין בתל אביב, בימים בהם מתקיים יריד האמנים - שלישי ושישי. המופע זוכה להצלחה רבה ואנשים מגיעים מכל קצות הארץ להצטרף לאלוני בשירתה.
ב-2008 יצא סרט תיעודי על חייה של אלוני - "לשיר עד כלות". באותה שנה כיכבה בסדרת הטלויזיה "דני הוליווד", ובימים אלה מגלמת את אמו של רמי הויברגר בקומדיה המקורית של Yes - "להרוג את הסבתא". כמו כן, חזינו בה ממש לאחרונה כאחת מקהל השופטים בבית הספר למוסיקה.
לרגל יום הולדתה ה-66 של מירי אלוני, החלטנו להיזכר בכמה מלהיטיה הגדולים ביותר:
