האם האלבום החדש של אדל מצדיק את ההמתנה?
4 שנים חלפו מאז אלבומה הקודם ו-3 שנים מאז שחררה את שיר הנושא מסדרת סרטי ג'יימס בונד ( Skyfall ) שזיכה אותה בפרס האוסקר, ואדל מוכיחה שהסבלנות כנראה תמיד משתלמת • ביקורת אלבום


שבועות ספורים אחרי ש"Hello", הסינגל הראשון מתוך האלבום החדש שלה, שבר שיאי מכירות וצפיות ביוטיוב, חושפת אדל סינגל נוסף מתוך "25" שייצא לחנויות ב-20 בנובמבר. השיר החדש נקרא "When We Are Young" והקליפ שלו מציג את אדל בהופעה חיה באולפן ההקלטות.
כזכור, אדל שיחררה את "hello" אחרי שלוש שנים של שתיקה. את הקליפ לשיר ביים הבמאי הקנדי המוערך קסבייה דולן ("הרגתי את אמא שלי", "מאמי"). אדל כתבה את הבלדה קורעת הלב הזו עם המפיק-יוצר גרג קורסטין שיצר בעבר להיטים לסיה, פינק, קלי קלארקסון, לילי אלן ורבים אחרים. הקליפ של אדל זכה להצלחה מסחררת ונכון להיום עומד כבר על 391,189,021 צפיות ביוטיוב (!!).
לעוד כתבות שאולי יעניינו אתכם:
כך הפוליטיקה הייתה נראית ללא גברים
10 עובדות שצריך לדעת על ג'וליה רוברטס
הלהיט שכובש את המדינה: רמקול שמנגן שירים במקלחת
כל שיר ושיר מקבל חיים משל עצמו, מקבל יחס אינטימי ואישי מלא תיאטרליות ופיסה מיוחדת מלבה של אדל, השופכת נשמתה בכל אחד מהקטעים המוצגים באלבום. ניכר כי אדל השקיעה רבות בבחירת השירים המוקפדת: לא שירים רגילים ושירים "להיטיים" (וההתבשלות הארוכה של גיבוש חומרי האלבום מעידה על כך) אלא ייעדה כל שיר לקלאסיקה בהתהוות - מה שמעיד על הפרפקציוניזם שלה המוצג לראווה בכל מילה וכל תו מהאלבום. אדל מציגה אלבום נצחי, כזה שאין לו גיל, אין לו שנה, מה שדירג אותה מזמן בליגת זמרות הנשמה הנצחיות כארת'ה פרנקלין, אטה ג'יימס, טינה טרנר, דיון וורויק וכו'.
מה שקסום באלבום הוא שאדל לא "חטאה" וניסתה להתנסות בסגנונות מוסיקליים שאינה שולטת בהם או ניסתה להיות מישהי אחרת, היא מודעת ליכולותיה הווקאליות, לעוצמה שיש לה בידיים ולמה שקהלה מצפה ממנה והיא יודעת בדיוק גם איך לספק את הסחורה ומה הסגנון שהיא שולטת בו ביותר - הכוח שלה הוא הקול שלה, וזה ניכר גם בעיבודי פסנתר פשוטים יחסית המחצינים את קולה הנוכחותי.
האלבום מציג מעין תהליך התבגרות פנימי של אדל: הוא מתחיל עם המגה להיט Hello, בלדת שוברת לבבות המביעה חרטה על אהבה שהלכה לה והותירה שברון לב, ממשיך ב-Send My Love (To Your New Lover) בו היא כמו משלימה עם האהבה שהלכה ומקבלת את זה, אולם הגעגועים העזים, הזכרונות והכמיהה להיאחז במה שאין ניכרים בשירים הבאים: I Miss You, When We Were Young כשהשיא הוא בבלדה המרטיטה Remedy ("כשהכאב חותך אותך עמוק, והלילה מדיר שינתך, רק תביט וראה שאהיה התרופה שלך כשהעולם נוהג בך באכזריות"), שלא משאירה אף עין אדישה.
הדיון ברגשות הפנימיים, הצער העמוק והפחד ממה שצופנים "החיים שאחרי" ממשיך גם בשירים הבאים, בהם בולטות כמה בלדות שממש אסור לפספס: Love In The Dark ("אל תנסה לשנות דעתי, אני אכזרית כדי להיות אדיבה") , All I Ask המזכיר את שירי הנשמה האלמותיים של הסבנטיז ו-Million Years Ago, פולק בלוזי הרמוני במיוחד.
האלבום מסתיים כמו באגדות ב-Happy End עם השיר "Sweetest Devotion", מסירותה המתוקה של אדל למאזיניה המותירה טעם מתוק בלב ובאוזניים המזכיר שצריך להעביר את האלבום להתחלה ולשמעו בשנית. אלבום חובה לכל חובב מוסיקה באשר הוא.


