הסיפור האמיתי של עפרה חזה
היום עפרה חזה הייתה אמורה להיות 58 לולא נפטרה בטרם עת ממחלת האיידס בהיותה בת 42 בלבד והותירה אחריה חלל גדול במוזיקה הישראלית. מהפריצה עם "שיר הפרחה" ועד לסוף הטראגי, זה הסיפור האמיתי של עפרה חזה
השבוע מציינים את יום הולדתה ה-58 של עפרה חזה ז"ל, מהזמרות והווקאליסטיות הנערצות בכל הזמנים, בארץ ובחו"ל, הזמרת שהרטיטה מיליוני לבבות בכל העולם, ייצגה את סיפור סינדרלה האולטימטיבי ( ילדה שחלמה להיות זמרת והגיע מהשכונה היישר אל פסגת העולם) ומצאתה מותה בנסיבות טרגיות בגיל 42 בלבד.
חזה נולדה ב-19 לנובמבר 1957 בשכונת התקווה בתל אביב וכבר בילדותה התגלה כשרונה הגדול. מהר מאוד חזה סומנה כאחת ההבטחות הגדולות של המוסיקה: היא השתתפה בפסטיבלים שונים וב-1977 פנתה רשמית לקריירת הסולו שלה עם חוזה שמן עליו חתמה עם האמרגן אברהם דשא פשנל ז"ל. פריצתה המשמעותית ביותר של חזה למיינסטרים הייתה בשנת 1979 עם השתתפותה בסרט "שלאגר" לצידם של הגשש החיוור וביצעה את מה שהפך ללהיט הדגל הראשון שלה - "שיר הפריכה" שכתב אסי דיין והלחין צביקה פיק.
לעוד כתבות שאולי יעניינו אתכם:
כך הפוליטיקה הייתה נראית ללא גברים
10 עובדות שצריך לדעת על ג'וליה רוברטס
"שיר הפרחה"המיתולוגי, מתוך הסרט "שלאגר":
מכאן ואילך הפכה חזה מהבטחה לתופעה ופתחה בשרשרת להיטים אינסופיים בהם: "יד ביד", "גבריאל", "לאורך הים" ועוד. ב-1983 ייצגה חזה את ישראל באירוויזיון שנתקיים בגרמניה עם "חי" שהעפיל למקום השני ופתח גם את ה"מלחמה" המתוקשרת בין מעריציה של חזה למעריצי ירדנה ארזי, מלחמה שעד היום נותרה שנויה במחלוקת.
האירוויזיון למעשה היה רק תחילת דרכה של הקריירה הבינלאומית של חזה שנסקה עם צאת אלבומה "שירי תימן" ש"גלבי" מתוכו הפך להיט חובק עולם. אחריו באה גרסה מסומפלת ל"אם ננעלו" ( גרסה שהגיעה ב-1988 למקום הראשון במצעד הפזמונים הגרמני וזיכה אותה בתואר "זמרת השנה בגרמניה") ושורת אלבומים ולהיטים שנמכרו במיליוני עותקים ברחבי העולם, אפילו בטוקיו, שם זכתה חזה במקום הראשון בפסטיבל הזמר עם "אם ננעלו" (1989) והוכתרה כ"זמרת הישראלית הנמכרת ביותר בכל הזמנים". ב-23 לפברואר 2000 , כשהיא בשיא הצלחתה, נפטרה חזה עקב סיבוכים שנבעו ממחלת האיידס בה נדבקה, והיא בת 42 בלבד.
ועכשיו מעט בנימה אישית: על אף ההצלחה המטאורית לה זכתה חזה, היא לא שכחה מעולם לייצג את מדינת ישראל בגאון, שמרה על צניעות, נועם הליכות ובייחוד אנושיות ויחס שווה לכולם. חזה ידעה להעניק לקהל אהבה ולהעריך את האהבה שקיבלה. אני זוכר זאת היטב, שכשנודע דבר מותה, מדינה שלמה עצרה מלכת ולבשה שחורים, לא רק בגלל שאחת הזמרות הטובות בכל הזמנים הלכה לעולמה, אלא כי עפרה חזה, האדם, אינו עמנו עוד.
סיפור הצלחתה וסופה הטרגי הפך למיתולוגיה, אך מעבר לסיג ושיח לגבי נסיבות מותה והמורשת העצומה שחזה הותירה אחריה, נשאר הקול: קול מדוייק, נקי ממניירות, צלול, מצמרר וכנה - עפרה חזה הייתה הקול של ישראל, כל מה שיפה וטהור בארץ הזו, לכן מורשתה תמיד תישאר כנכס צאן ברזל וסופה המר תמיד יהווה כתם שחור על התרבות הישראלית אשר מאשש שוב את הטענה ש"כל הטובים הולכים מהר".