מאמא מיה: הכיף מתחיל דווקא כשהסיפור נגמר

לאחר שסיפור המסגרת נגמר והשחקנים מוצגים הדמויות הראשיות עולות על נצנצים ומכנסיים מתרחבים כאילו זה אירוויזיון 77' ומבצעים שנית להיטים כמו "מאמא מיה" ו"ווטרלו" אל מול הקהל הרוקד ושר בבית האופרה. המחזמר מלווה עלילה מעט טלנובלית אך בזכות גילום דמויות מקצועי ומשחק טוב הסיפור לא מרגיש מופרך כמו שהוא נשמע.

הסיפור לא יורד לעומקן של הדמויות ונשאר בתחום הקומי עם רגעים רגשיים אחדים ואת ההצגה גונבות שלושת הנשים היותר בוגרות בהצגה שהן דונה בגילומה המעולה של שרה פויזר ושתי חברותיה. המחזמר שייך לז'אנר ה Jukebox Musicals הנחשב פחות איכותי ובו הלהיטים ניצבים במרכז הבמה. אז נכון, הסצינות מרגישות לעיתים כמו לא יותר מתירוץ לשיר כזה או אחר והחיבורים לא תמיד מרגישים מהודקים במיוחד אך ישנם יוצאי דופן כמו הביצוע של "The Winner Takes it All" המרגש שאכן מתחיל בשיחה ובמשפט האלמותי "i dont wanna talk about things we've gone through" ועובר לביצוע מרשים ביותר.