איפה הם היום: גאולה גיל

"דבר אליי בפרחים, אהובי, דבר אליי בפרחים.. ", עוד במוחי חקוק הזכרון המתוק מימי נעוריי מאזין לשיר רומנטי זה שוב ושוב על גבי הפטיפון הישן, ומן הרמקול בוקע קול קטיפתי מלטף הפורט על נימי הנשמה ומצליח לעורר את הפרפרים שבלב. מי שאחראית לכך היא גאולה גיל, מהזמרות הבולטות והמצליחות ביותר בשנות ה-60 שידעה בביצועיה הבלתי נשכחים לתרגם רומנטיקה לעברית ולהפוך את הרגש והכנות למציאות, ולא רק כקלישאה לירית.

 

היא נולדה בתל אביב בשם גאולה לבבי ועוד כילדה ספגה את המוסיקה בכל רמ"ח איבריה: אביה נהג לנגן על כלי נגינה שונים (בעיקר מנדולינה) ואמה נהגה לשיר. גאולה מעידה על עצמה כי כנערה אמנם לא חשבה שתיהפך לזמרת, אך אהבה לשיר במסיבות כיתה ובאירועים משפחתיים והשירה תפסה מקום חשוב בחייה המוקדמים.

 

גיל התגייסה לנח"ל ב-1950, הייתה ממקימי להקת הנח"ל והשתתפה בתכניתה הראשונה - "מיריק מסתדרת" כשבמאי ומנהל הלהקה היה גיורא מנור ומנהלה המוסיקלי של הלהקה היה דב זלצר, לימים מגדולי המוסיקאים בישראל. שם בלהקה, הכירה את דב זלצר, "הוא הזמין אותי לתה והשאר היסטוריה", לדבריה והשניים נישאו במהרה.

 

 

גאולה גיל - נערה ושמה כנרת

לאחר שחרורה, עברה עם זלצר לארה"ב, שם פנה ללימודי ניצוח וקומפוזיציה והיא למדה במשך שנה אופרה. כיוון ש"גאולה זלצר", לא נשמע לה שם במה ראוי, החליטה בהחלטה רגעית לשנות שמה ל"גאולה גיל", שם במה קליט ומסחרי. כדי להתפרנס, גיל וזלצר החלו להופיע בקרב הקהילות היהודיות בארה"ב, כשהיא שרה והוא מלווה אותה על אקורדיון. בשלב מסויים הם צירפו את מיכאל כגן והקימו את להקת "אורנים צבר" שניגנה פולקלור ליהודי ארה"ב בשילוב רקדנים. הלהקה הקליטה מספר תקליטים לאורך המחצית השניה של שנות ה-50 שכללו בעיקר שירי עם ישראלים.

במהלך אחד הביקורים של גיל וזלצר בארץ, הקליטה את השיר "נערה ושמה כנרת", שהפך בן לילה ללהיט ענק ונתן לגאולה את פרסומה הראשון בארץ. בתקליט שאחריו, נכלל הלהיט הנצחי המזוהה עם גאולה גיל - "דבר אליי בפרחים" שנחשב לאחד השירים האהובים בתולדות המוסיקה הישראלית ואחד מהמנוני שנות ה-60.

 

גאולה גיל - דבר אליי בפרחים

ב-1963 הוקמה "שלישית גאולה גיל" (1963-1967), שכללה את יגאל חרד, יואל דן וגאולה ובהמשך החליפה מתכונתה והצטרף אליה גם גידי סיוון. הלהקה הקליטה מספר תקליטים והופיעה בכל רחבי העולם בהצלחה רבה, כשהיא ממשיכה את מסכת הלהיטים של גאולה עם שירים כמו "פטיש לו היה לי", "גבעות כחולות", "אם זה בספטמבר", "לשיר ילדה לשיר", "הכותל", "קשה לחיות", "למנצח שיר מזמור" ועוד.

 

גאולה מדגישה במהלך הראיון כי "את כל מחיאות הכפיים שקיבלתי בהופעותי בחו"ל, לא זקפתי לעצמי, אלא זקפתי לישראל, הרגשתי שאני מעין שגרירה של המדינה בהופעותיי השונות ותמיד הבלטתי את הארץ הנהדרת שלנו".

 

לאחר שהתגרשה מזלצר, נישאה גאולה בשנית לתסריטאי יהודי אמריקאי בשם ריצ'ארד קוהן וקבעה את מגוריה בלוס אנג'לס (עד היום). אמנם שנות ה-70 והלאה לא היו שנות שיא עבור גיל, אך עדיין היא הוסיפה ומוסיפה להופיע בהופעות מיוחדות, הקליטה שירים בשלל שפות: צרפתית, יידיש, אנגלית, יוונית, ספרדית, ערבית, ונחשבת עד היום לאחת מכוכבות הזמר הישראליות המצליחות בכל הזמנים.

 

גאולה, איך הגעת ללהקת הנח"ל?

"בסוף הטירונות, בטקס הסיום, עשינו מערכונים ושירים, וביקשו ממני לשיר. לא עשיתי שום אודישן אלא פשוט שרתי. לאחר מכן, העבירו אותי לקיבוץ דפנה, שם עבדתי כעוזרת לגננת ואהבתי את זה מאוד. יום אחד קיבלתי מברק להתייצב במחנה ג'ליל כי מייסדים להקה שתיקרא להקת הנח"ל. הבמאי, גיורא מנור, כתב מחזה המיועד עבורך, והמנהל המוסיקלי יהיה סמל בשם דובי זלצר. באתי למחנה ביום גשום עם טרמפים ואז פגשתי את דובי והשאר היסטוריה".

 

איך נולדו להיטייך הראשונים: "נערה ושמה כנרת" ו-"דבר אליי בפרחים"?

" כשאנחנו עזבנו את הארץ, האופנה בארץ הייתה מוסיקה עממית ושירי רועים וכעבור כשנתיים כשחזרנו לביקור בארץ, הקשבנו לרדיו ונוכחנו כי אין שירי רועים, אלא השירים שבלטו היה בעלי גוון צרפתי ("שנסונים"). וכך דובי החליט להלחין שיר בסגנון אירופאי. הלכתי לעמוס אטינגר ואמרתי לו שאני רוצה שיר על נערה שישבה לרגלי ההר וחיכתה לאהובה, אהובה לא חזר, אז ירדו לה דמעות והדמעות הפכו לים כנרת. עמוס כתב את השיר לפי הרעיון שלי וזה הפך ללהיט הראשון שלי - "נערה ושמה כנרת". את הלהיט השני "דבר אליי בפרחים", הקלטנו באמריקה עבור "הד ארצי", וזכיתי לכינוי "הזמרת הרומנטית הראשונה". "דבר אליי בפרחים" הפך ללהיט הכי גדול בהיסטוריה של ישראל, מקווה שגם היום".

 

תארי את ההרגשה שאפפה אותך לשמוע פעם ראשונה ברדיו שיר שלך

"זו בעיה לענות על זה, אני לא יכולה לסבול להקשיב לעצמי, תמיד מוצאת חסרונות ואני לא הבנאדם הנכון לענות על השאלה הזו".

 

לדעתך, עצם ההצלחה שלך בחו"ל והעובדה שמינפת את הקריירה שם, פגעה לך בקריירה פה בארץ?

"כנראה שכן. אני משערת שפגעה מאוד, אבל זה לא יצא בכוונה. כשאני מסתכלת אחורה היום, אני יודעת שזה היה בשכל רב. אני מרגישה שאם הייתי מופיע ברחבי הארץ במקום בחו"ל, לא הייתי מביאה למדינה כבוד משמעותי. עצם זה שהופעתי וייצגתי את המדינה בכבוד בכל העולם זה משהו חשוב ובעל ערך תרבותי גבוה".

 

למה החלטת להשתקע בלוס אנג'לס ולא בישראל?

"אני נשואה לתסריטאי יהודי, מאוד ציוני שרצה להשתקע בישראל. ניסינו בשנות ה-70 לעשות עלייה וניסינו להשתקע, אך קשה היה לו להסתגל עקב קשיי שפה ומקצוע, אז עברנו לארה"ב".

 

מה את עושה בימים אלה?

"אני מופיעה מדי פעם, אבל רק אם זה משהו מיוחד, נחמד ושווה, לא בשביל התשלום אלא בשביל הנשמה. אף פעם לא הופעתי בחתונות או בדברים כאלה. אני מציירת, מטפחת את הגינה ועושה הרבה עבודה בהתנדבות לקשישים יהודים, זו עבודה מאוד חשובה ומספקת עבורי".