הסיפורים האמיתיים מאחורי שירי השואה המוכרים

לעוד כתבות שאולי יעניינו אתכם:

ניצולי אושוויץ בתמונות נוגעות ללב

10 סיבות טובות לאהוב את "פאודה"

חוה אלברשטיין- "רקמה אנושית אחת" (מילים ולחן: מוטי המר).

"כשתמות, משהו ממך בי, ימות אתך, כי כולנו רקמה אנושית אחת" - שיר שביצעה חוה אלברשטיין באלבומה "הצורך במילה, הצורך בשתיקה" (1988), הדן בערך המוסף שלנו כחברה קולקטיבית, הצריכה להתעסק בלשמר חייו של כל אחד ואחד מחבריה. השיר לא זכה להצלחה תקשורתית רבה, אך במרוצת השנים הפך לשיר שכול המזוהה עם ימי זכרון ויום השואה והגבורה, ואף אומץ אף ע"י ארגון "יד ושם" בטקסיו השנתיים הקבועים.

 

חוה אלברשטיין - ריקמה אנושית אחת

יהודה פוליקר- "התחנה הקטנה טרבלינקה". (מילים: ולדיסלב שלנגל, לחן: יהודה פוליקר)

ב1988 יצא אלבומו השלישי של יהודה פוליקר- "אפר ואבק", אותו יצר יחד עם המפיק והפזמונאי יעקב גלעד. גלעד ופוליקר, שניהם דור לניצולי שואה, תיארו באלבום באופן המדויק ביותר את הגדילה בבית לניצולי שואה, בצל הטראומה והצלקות שהותירה לדורי דורות.

 

השיר "התחנה הקטנה טרבלינקה", נכתב ע"י המשורר ולדיסלב שלנגל בגטו וורשה, כאות אזהרה ליהודי הגטו לקראת המצפה לקרות להם במחנה טרבלינקה. השיר נוצר במיוחד עבור תוכניתה של דלית עופר בגלי צה"ל- "אחרי המלחמה".

 

יהודה פוליקר - התחנה הקטנה טרבלינקה

צילה דגן - "הליכה לקיסריה" (מילים: חנה סנש, לחן: דוד זהבי)

"אלי, אלי, שלא ייגמר לעולם..", אחד הציטוטים המזוהים ביותר עם כל מה שישראלי ויהודי. השיר נכתב ב-1942 ע"י הלוחמת, צנחנית ומשוררת האמיצה - חנה סנש, שהוצאה להורג ב-7 לנובמבר 1944. השיר נחשב לשיר המושמע ביותר ביום הזכרון לשואה ולגבורה.

 

צילה דגן - הליכה לקיסריה (אלי אלי)

שמעון ישראלי- "שיר הפרטיזנים" (מילים: הירש גליק, לחן: דימיטרי פוקרס, תרגום לעברית: אברהם שלונסקי)

אחד השירים המזוהים ביותר עם השואה והגבורה. השיר נכתב במקורו ביידיש ע"י הירש גליק בן ה-21 במאי 1943, חודשים ספורים לפני שנרצח ע"י הגרמנים, כשניסה להימלט ממחנה הריכוז באסטוניה.

 

השיר הפך להמנון הבלתי רשמי של הפרטיזנים היהודים, כשהולבשה לו מנגינה של שיר רוסי שנכתב ב-1937. ב-1945 תרגם שלונסקי את השיר לעברית, שזכה לגרסאות רבות בשפות רבות. בישראל השיר בוצע ע"י חוה אלברשטיין, דורית ראובני ועוד, אך היה זה קולו החם של שמעון ישראלי שהפך אותו לקלאסיקה נצחית, ולו בשל העובדה כי גם ישראלי עצמו הצטרף לפרטיזנים בזמן מלחמת העולם השניה.

 

שיר הפרטיזנים - שמעון ישראלי, השיר והמילים

שלמה ארצי- "בגרמניה לפני המלחמה" (מילים ולחן: שלמה ארצי)

אחד מאלבומיו האישיים והריאליסטיים ביותר של שלמה ארצי - "חום יולי אוגוסט" (בהפקתו של לואי להב), יצא ב-1988 ובו עסק ארצי בישראליות, פוליטיקה, תא משפחתי והחיים כדור שני לשואה. השיר "בגרמניה לפני המלחמה", מציב מראה לחיים שלפני המלחמה, לאימת המלחמה והפצעים הבלתי נרפאים שהמלחמה הותירה בדורות הבאים.

 

אולי זה הקול המצמרר של ארצי, או המילים והלחן המציירים באופן מדויק את התמונה ואולי זה הלב היהודי שמזדהה עם כל אות ותו בשיר, שהופכים את השיר לאחד משירי השואה המרגשים, האמיתיים והאלמותיים לדורי דורות.

 

שלמה ארצי - בגרמניה לפני המלחמה

אחינועם ניני- "החיים יפים" (מילים: אחינועם ניני וגיל דור, לחן: ניקולה פיובאני)

אחד השירים הטובים ביותר של ניני והמזוהים עם יום השואה. זהו גם שיר הנושא מהסרט האיטלקי המצליח (קומדיה טרגית) - "החיים יפים", בכיכובו של רוברטו בניני (שכתב, ביים ושיחק), העוסק בחייו של יהודי איטלקי מלא חוש הומור בעוברו את השואה.

 

אחינועם ניני - החיים יפים

סיילם- "העיירה בוערת" (מילים ולחן: מרדכי גבירטיג)

השיר נכתב ב-1938 ע"י המשורר מרדכי גבירטיג (שנרצח ע"י חייל נאצי ב-1942), עקב פוגרום פשיטיק שאירע ב-1936 במזרח פולין. השיר בוצע אמנם לאורך השנים במספר גרסאות, אך עלה לכותרות ב-1994 כשהוקלט דווקא ע"י להקת המטאל "סיילם" באלבומה "קדיש", שהוקדש לשואה.

 

כשיצא, השיר עורר סערה רבה שכן הוא לווה בצרחות ודיסטורשיין, מה שלא היה מקובל ונהוג לשיר שכול עד אז, ואולי זה מה שהפך אותו לקלאסיקה.

 

סיילם - העיירה בוערת

יהורם גאון- "תחת זיו כוכבי שמיים" (מילים: אברהם סוצקבר, לחן: אברהם ברודנו, נוסח עברי: יצחק כפכפי)

שיר הנכתב ב-1943 ע"י אברהם סוצקבר, משורר יידיש נודע ומשפיע, שהיה אחד הניצולים הבודדים מגטו וילנה. את השיר כתב סוצקבר בעת שהסתתר, כשהוא שוכב ופניו כלפי מעלה אל כיפת השמיים. השיר הפך להמנון היהודים בגטו וילנה וברבות השנים לאחד השירים המזוהים ביותר עם יום השואה.

 

יהורם גאון- תחת זיו כוכבי שמיים

שם טוב לוי - פסקול "עמוד האש" (לחן, עיבוד וניצוח: שם טוב לוי)

"עמוד האש", נחשבת לסדרה התיעודית הציונית המצליחה בכל הזמנים, שודרה בערוץ הראשון ב-1981 ותיעדה את תולדות הציונות מ-1896 ועד קום המדינה ב-1948, כשהיא מייחסת חלק נכבד לסיפור עלייתם של הנאצים לשלטון, לגטאות ולגורלם של יהודי אירופה.

 

הסדרה יצאה בשפה העברית (קריין: יוסי בנאי) ובשפה האנגלית (קריין: איאן מקק'לן), כשמלווה אותה מוסיקה מקורית שכתב, עיבד וניצח עליה שם טוב לוי (שיצר את הפסקול עוד ב1979).

 

 

עמוד האש - פסקול

סנדרה ג'ונסון- "פונאר" (מילים: נוח וולקוביסקי ושמריהו קצ'רגינסקי, לחן: אלכסנדר תמיר (וולקוביסקי), נוסח עברי: אברהם שלונסקי)

השיר המתאר באופן המדויק והנוקב ביותר את הקטל שעברו יהודי אירופה, ונכתב על הטבח שנערך בגטו וילנה ב1941 ומעשי הרצח בפונאר. השיר זכה לגרסא ביידיש, ברוסית ובעברית. אחד הביצועים המצמררים לשיר, (שבוצע גם ע"י חוה אלברשטיין, דורית ראובני ועוד), הוא של הזמרת סנדרה ג'ונסון.

 

סנדרה ג'ונסון - פונאר