מה באמת עומד מאחורי ההצלחה הגדולה של פאר טסי?

כמו ישראלים רבים בשבועות האחרונים, גם אצלי מתנגן בראש השיר 'דרך השלום' של פאר טסי, שזוכה להצלחה יוצאת דופן ונדמה שהוא מושמע בכל מקום ולא עושה סימנים של האטה. תמיד שמדובר בלהיט בסדר גודל כזה, מתעוררת גם התעלומה של הצלחתו. מדוע דווקא הוא כובש בכזאת קלות ומהירות את ליבם של המאזינים? נכון, המלודיה טובה, הקול של פאר מצויין, המילים קליטות ומתחרזות, הרבה מהמרכיבים שעושים שיר טוב. ובכל זאת גלגלצ מאכלס עוד הרבה שירים דומים לו שלא זוכים להצלחה כזו.

עם הצלחתו של השיר לא איחרו להופיע פרשנויות שמנסות לפענח את סוד הצלחתו, בינהם התייחסות לשיר כמשל מוצלח לחיים התל-אביביים רווי התענוגות והסטוצים של ימינו, התמקדות במסרים פמיניסטים שמבטא, וכו'. כולם ניתוחים ראויים ללא ספק, כאלו שכאשר ניזכר בתוכנו של השיר, נוכל בהחלט להבין מדוע נכתבו. ובכל זאת, השיר עדיין אינו מניח לנו, מתנגן בראש, מציק, ואולי יותר מכל מעיד על כך שדבר מה בו עדיין ממשיך להוות תעלומה עבורנו.

 

 

עוד כתבות בנושא:

פרסום ראשון: פאר טסי מתחתן

מה קורה כשפאר טסי וזמרת המדרגות נפגשים?

 

האם ניתן בכלל להצביע על מרכיב נסתר כלשהו שהופך שיר ליותר מסכום חלקיו? בנסיעה באוטו כשליווה אותי קולו של טסי בפקקים, שמעתי לפתע משהו בשיר שהפתיע אותי ולא ציפיתי לו - לרגע קצר וחולף, צמד המילים "דרך השלום" לא נשמע עוד כמו רחוב תל אביבי בדרך לסטוץ עם בחורה, אלא דרך אחרת לגמרי, דרך שלום אחרת, נשכחת, כזו שכבר הרבה זמן לא שמעתי בשיר. רגע, על מה השיר הזה בכלל?

 

כמדינה שמהיווסדה מתקיימת על רקע מלחמות בלתי פוסקות, תמיד לצד שירי המלחמה הרבים שלה ליוו אותה גם שירי שלום בכל תקופותיה. אין אלו שירים השייכים לימין או לשמאל, אלא לישראליות עצמה, ומבטאים את הכמיהה הבסיסית המשותפת לכולנו שיום אחד יהיה פה יותר טוב.

 

כל תקופה ושירים משלה, וכל זמר או מחבר ששירו הפך לסמל, הצליח לנסח משהו שמבטא באופן חדש את הקשר בין הכמיהה לשלום לישראליות של תקופתו. דוגמאות רבות מספור ישנן, 'הבאנו שלום עליכם' ו-'הן אפשר' בתקופת מלחמת השחרור, 'עושה שלום במרומיו' ו-'שיר לשלום' בתקופת מלחמת ההתשה, 'יהיה טוב', ו-'נולדתי לשלום' בתקופת כינון היחסים עם מצרים, וכך עד ימינו עם 'עוד יבוא שלום עלינו' של המנטור מוש בן-ארי. רגע!

השיר הזה בכלל משנת 1999 ולא מהיום. נו, קל להתבלבל, גם אז היו למוש ראסטות. טוב, בטח יש שירי שלום מוכרים ששכחנו, הרי כתבו משהו ב-15 השנים האלה...ובכן...אהה...רגע יש! איזה מזל! 'כולם מדברים על שלום' של מוקי מ-2001, ניצלנו! אבל אחרי מוקי? ובכן...חיפוש מהיר באינטרנט ובדיקה עם חברים אינה מעלה דבר...אין שירי שלום חדשים, וגם אם נכתבו והוקלטו שירים, הם לא הפכו לסמלים ובטח שלא ממלאים כיכרות וגם לא היכלי תרבות. 'כולם מדברים על שלום' אתה אומר בשיר? נראה שזה לא ממש המצב היום...אז לאן נעלמו כל שירי השלום? ואולי מוקי יוכל לספק לנו רמז לתעלומה, איך הולך המשך השיר הזה שלו? 'אף אחד לא מדבר על צדק'...זה מוכר לי מאיפושהו...רגע, צדק...אההה..."העם דורש צדק חברתי!" על זה יוצאים היום לכיכר, על זה נשיר בגרון ניחר!

 

בסדר, אז בתקופה הזו ישראלים עסוקים יותר במצב הכלכלי. אבל אין אפשרות להשאיר אפילו קצת מקום בפלייליסט לשלום? האם הישראליות שינתה את פניה לחלוטין? האם האפשרות לשיר על שלום נכחדה? אם פרויד מלמד אותנו דבר מה, זה שתוכן שמושמט ומודר לא נכחד ולא נעלם, אלא תמיד מחפש את דרכו חזרה לתוך מה שנאמר. לרוב הוא עושה זאת בצורה מוסתרת, במלבוש חדש שיאפשר לו להשתחל פנימה מבעד למידור. נדרשת כל פעם המצאה מחוכמת בכדי ליצור מלבוש חדש כזה, וכידוע לא קל להסוות סלבריטי כמו 'שלום' בבגדים חדשים בלי שכולם יזהו אותו מיד ויגידו "המלך ערום"! כי חלילה אם המשמעות האמיתית תתגלה, ינודה השלום ובתהום הפלייליסט יבלה.

 

לוקח זמן למצוא את שילוב המילים הנכון, את ההקשר המתאים, שתיווצר מעין פשרה הכוללת צנזורה ראויה לשמה. וראו איזה פאר! "דרך השלום" היא עבודתו של משורר. אחרי שהבחורה מתלוננת על החום, מזמינה חשבון, ומזמינה אותנו לדירה שלה ליד דרך השלום, נהיה כל כך שבויים בדמיון, סביב מעשים בדירתה כי 'הלילה לא עושים חשבון', עד שלא נשים לב בכלל לדרך השלום. מזל שלא ציין שעבר גם בדרך רבין הסמוכה, כי אז כבר הייתה נהרסת את כל ההסוואה.

 

מעניין לראות כי ניתוחים של השיר שהצליחו לזהות משהו ממסר השלום שהוסווה, גם הם מבטאים אותו באמצעים מרומזים של קריצה או הלצה, כאילו מתקפים את העובדה שעל מסר כמו שלום לא ניתן לקחת אחריות מלאה: "פאר טסי למרצ. בכל זאת, הבנאדם היחיד בארץ שהצליח להפוך את המילה שלום לפופולרית". ואם נתהה לרגע ברצינות על אותה אמירה, נופתע לגלות כי מאחורי תוכנו של השיר מסתתרת בסוף מילה, שייתכן שטומנת בחובה את המרכיב החבוי להצלחה?