קחו אוויר: מה חשבנו על ההופעה של אייר סופליי?

אם נחזור לכל האומנים שהגיעו מתחילת שנת 2014, מבלי להזכיר את הביטולים בגלל מבצע "צוק איתן", נוכל להבחין במגמה שחוזרת על עצמה. רוב ההופעות מחו"ל היו של אומנים, שכבר מזמן לא זוכרים איך נראה גיל עשרים. פול אנקה, טוני בנט והרולינג סטונס כמובן. כאלו שעשו מוסיקה בעידן שבו היה ערך לשירים ולתקליטים ולא כמו היום, שהערך התרבותי נבנה בתמונות זולות, שאומן מציף באינסטגרם ובאחיזה במפשעה במהלך הופעה.

להקת הסלואיים של שנות השמונים

את אייר סופליי, להקה בריטית- אוסטרלית, שאולי לא נחשבת לאחת מלהקות האיכות שהיו כאן אי פעם, עדיין אפשר לשייך לקטגוריה של האומנים שתרבות היא עדיין מילה בעלת משמעות. הם החלו את דרכם לפני כארבעים שנה כצוות שכלל את גרהם ראסל וראסל היצקוק- או בקיצור הצמד ראסל בריבוע. השירים הקיטשיים שלהם, שהיו אפגרייד לאסקימו לימון, נחרשו בתחנות הרדיו, באוזניות של נערות צעירות שקראו את הרומן הרומנטי וחלמו על אביר בסוס הלב. כמובן באי אפשר לשכוח את השירים הרומנטיים, שכיכבו במסיבות, בדיוק ברגע שבו נכבה האור וניתן האות לרקוד את הסלואו הצמוד. הרבה בחורים צעירים, גילו בפעם הראשונה את הגבריוות שלהם באמצע, "Making love Out of nothing at all ".

מאז עברו הרבה מים בכנרת ובסוף שנות השמונים כשמדונה וסנדרה פתחו את עידן הפופ, הם היו פחות רלבנטיים, אבל המשיכו לעבוד ולהופיע. את ישראל מסתבר, הם אוהבים במיוחד וזו כבר הפעם השלישית, שהם מופיעים בה. והקהל, ששומר להם אמונים ומתגעגע לסבנטיז ולאייטיז, מגיע להופעות, מדקלם את המילים ומחבק חזק. אולי אפילו יותר מדי חזק. אפשר היה לראות בכל כמה דקות מעריצות לא צעירות, שמצליחות לעבור את שורת האבטחה, להגיע עד לבמה ולצלם.

LOVE,LOVE,LOVE

להיכל התרבות, הגיעו אתמול (יום שישי), 2400 צופים, רובם בגלאי ארבעים פלוס, בעיקר זוגות, שחיפשו דרך ומקום להתגופף, להתחבק, להתנשק, להתרגש ובעיקר להזכר בימים אחרים.

את המופע התחיל הלהקה, שנגניה הם ישראלים, עם הלהיט Just Who I Am ונתן את האות לתחילת "המופע של שנות השבעים". לאחר מכן הגיע פרק של שירים שפחות מוכרים, אלא אם כן הייתם גרופיים הסטריים.,,christhmes eve Every woman, goodbye, I can wait forever  ואחרים. היתה הרגשה של דביקות באולם, אבל לא מעיקה ובשירים מתקתקים רבים, אפשר היה למצוא אדפטציה רוקיסטית, שמצליחה להוציא אותנו מהחדר הרומנטי והחשוך.

ריהאנה תלמדי

אין ספק שהסולן והגיטריסט, למרות גילם המבוגר יודעים לתת שואו ומשקיעים יותר מהאומנים הצעירים כדוגמת, ריהאנה למשל, שכולנו מעדיפים לשכוח את ההופעה הרדודה שנתנה ריהנה בישראל. אפילו הקולות שלהם צלולים, כפי שהיו לפני ארבעים שנה. הם דיברו עם הקהל, פלירטטו, ירדו מחוץ לבמה, שרו בקול רומנטי לנשים נמסות, לחצו ידיים לגברים ובעיקר שיתפו פעולה בצילומי סלפי מעיקים. גם אייר סופליי הבינו, שלמרות שהלהקה מייצגת תקופה אחרת לגמרי, אם הם עדיין רוצים להישאר רלבנטיים, כדאי להם להתאים את עצמם לשנות האלפיים.

דווקא השירים האחרונים היו הלהיטים הגדולים, שהקהל הגיע בשבילם. בשלב הזה הרוב כבר היו ליד הבמה שרים באקסטזה את Here i am, loat in a love, The only that u love, עם הרבה גיטרות, נשמה ואהבה. כן, אין ספק שהמילה המרכזית בשירים של אייר סופליי היא love. בעידן של טרור עולמי וארגונים כמו דעאש, שמאיימים על קיומנו, למילה הזו יש ערך מוסף גם אם מדקלמים אותה בצורה סקסית, באוזן, בחדר.

למחמיצים, הופעה נוספת תתקיים ביום ראשון, בהיכל התרבות.