יש לנו ארץ (כמעט) נהדרת: לא רק שירי אהבה למדינה
יוצרים רבים כתבו שירים למדינה, ולא תמיד הם היו חפים מביקורת. מ"ארצי מולדתי, את הולכת פייפן" ועד "פרצופה של המדינה" - לכבוד יום העצמאות, הנה שמונה שירים קצת אחרים, שנכתבו למדינה
יושב מול הנייר - אריק איינשטיין
אריק איינשטיין, מי שדווקא מזוהה מאוד עם שירי ארץ ישראל הישנה והטובה, כתב את המילים לשיר הזה (מיקי גבריאלוב הלחין), שממש לא מדבר על ישראל ההיא. השיר, שהופיע באלבומו של איינשטיין "אוהב להיות בבית", מלא תסכול על המדינה שישראל הפכה להיות. "יושב מול הנייר, העט ביד כמו חרב / יושב מול הנייר, רוצה לשפוך הכל / יושב מול הנייר, רואה אותך נופלת / מביט אל הנייר ולא יוצא לי קול / אוי ארצי מולדתי את הולכת פייפן, / שברת לי את הלב לחתיכות קטנות / היה לנו חלום, ועכשיו הוא איננו, / אני כל כך עצוב בא לי לבכות".
השיר נכתב בשנות ה-80, אלו היו הימים של אחרי מלחמת לבנון הראשונה והמדממת, המצב הכלכלי היה קשה ולא מן הנמנע שלאור התחושות הקשות הללו כתב איינשטיין את המילים שהן מעין פראפרזה על מילותיו של שאול טשרניחובסקי בשיר "הו ארצי מולדתי".
ישראלינה - איפה הילד
השיר שנכתב על ידי חמי רודנר ונכלל באלבום "שדים" של איפה הילד לא זקוק להסברים נוספים. הוא מתאר בפשטות ובאופן לא ממש מחמיא את הישראליות, או אולי את הישראלי הממוצע: "תצא מהגטו אתה בחיים / תפסיק לפחד ולסגוד למתים / אנחנו חיים ובזכות אנחנו חיים / ישראליאנה / הוא לא פראייר של אף אחד, / עומד תמיד בתור למה / שונא שפתו אך לא יודע אחרת, / שונא ממשלתו אך לא בוחר באחרת".
אלה - דפנה ארמוני
שיר האהבה הזה, שמתאר מערכת יחסים תלותית בין בחורה לבחור קשוח (ורוכב אופנוע), שכתב שלום חנוך לדפנה ארמוני, מתאר בעצם מערכת יחסים אחרת, שמוכרת לכולנו. "אלה" של השיר היא בעצם "ישראלה" והבחור על האופנוע החדיש הוא ארצות הברית ומערכת היחסים המתוארת בשיר היא זו שבין שתי המדינות. "מאמינה, מאמינה / זו אצלה אהבה ראשונה / הוא המלך של השכונה / עם אופנוע חדיש / היא תישבר, היא תיגמר / יום אחד הוא לא ירצה בה יותר / היא תמצא את עצמה / זרוקה על הכביש", כתב חנוך.
עורי עור - אביב גפן
אביב גפן אף פעם לא היסס לצאת נגד הפוליטיקה והממסד, ודווקא השיר הזה הוא באמת שיר אהבה או דאגה למולדת, שלאורכו לא שוכח גפן למנות את כל מכאוביה של המדינה: "האימה האיבה / קולות המלחמה / ושנאת אחים / שבכל יום גוברת / הזיקנה מביכה / הם מתים פה מבושה / בקולם הם לוחשים /ואת שותקת".
מילות השיר, שיצא בשנת 2000, פונות למולדת האהובה, אך במקור גפן כתב "מולדת חשוכה" אך החליט לשנות זאת. אגב, גפן קיבל הצעה מהליכוד להשתמש בשיר לתעמולת הבחירות אך סירב.
מדינה קטנה - כוורת
השיר שכתב דני סנדרסון ונכלל באלבום "סיפורי פוגי" מתאר בלשון ציורית ובמילים פשוטות למדי את הקמתה של המדינה הקטנה שהתחילה ממש מכלום: "בדרום בצפון או במרכז / שכרנו קצת שמים / דמעות הביאו מים / פתחנו ארץ חדשה". אבל בין לבין אפשר לחוש בתחושה כבדה ובקשיים ("נושמים שנים ללא סיבה", "מלחמות אסונות חולפים בצד").
איזו מדינה - אלי לוזון
לא באמת צריך להסביר את השיר הזה, שמתאר, בחיבה אמנם, מדינה שבה "אנשים בוכים, מחירים עולים. / לשלם מסים וגם קופת חולים. / אין כבר עבודה, הקופה ריקה, / אין ממה לחיות, סגרו את הלשכה. / בכנסת הם יושבים, עלינו הם עובדים, / לקחו החסכונות, הלכו הפיצויים. / לנו כבר נמאס, דפקו לנו עוד קנס. / גם על החלב הוסיפו את המס". ובכל זאת, היא מדינה מיוחדת במינה. כאילו כלום לא השתנה.
פרצופה של המדינה - תיסלם
תיסלם שרה את סיפורה של הפוליטיקה הישראלית, שיר מחאה קלאסי שטומן בחובו את כל הסיבות שבגללן אנחנו כל כך מתוסכלים מהמנהיגים שלנו. יאיר ניצני, מי שתמיד היה המצחיקן של הלהקה, כתב מילים מדויקות, שנכונות היום בדיוק כפי שהיו נכונות לפני כמעט 25 שנה: "הוא משקיף אל הנוף למדינה שאהב / אז מה אם בדרך שיקר וגנב, / פניו משתקפים בחלון בפינה / הפרצוף שלו הוא / פרצופה של המדינה... מסדרונות השררה וקומות בירוקרטיה. / תקציבים לישיבות על חשבון האינפלציה / הוא קיצץ בדקה שלושה מפעלים / וארבע מאות איש הפכו מובטלים".