מה קורה כשחרדי והיפסטר תל אביבי נפגשים?

לישראלים הייתה ביום חמישי הזדמנות לבקר ברחבי ישראל ולעבור מצפון לדרום וממזרח למערב בשעה אחת, בלי הפקקים הגדולים של פסח. החוויה הייתה כפולה ומהנה מכיוון שבתום הסיור באתר מיני ישראל בלטרון התיישבו אורחי הקונצרט באמפי פארק של מיני ישראל עם המופע החדש "יפה כלבנה" של אביתר בנאי שאירח את מתי כספי.

לא מעט מאמני ישראל חזרו בתשובה, אבל בחלק גדול מהמקרים איבדו היוצרים את הטאצ' והקסם. אתי אנקרי למשל הייתה במיטבה בשנות ה-80, והיצירה של דין דין אביב הייתה פוריה יותר לפני כיסוי הראש. אך זה איננו המקרה של משפחת בנאי. אהוד בנאי השביח עם השנים, ועכשיו זה אביתר, ששיערו הלבין, כיפה גדולה מעטרת את ראשו וזקן קצר ומטופח מופיע על לחייו.  

המופע במיני הישראל היה שיתוף הפעולה הבימתי הראשון בין אביתר בנאי למתי כספי, שני יוצרים מוערכים שנכנסו לפס הקול הישראלי. השניים, שועלי קרבות ותיקים, ביצעו לאורך השנים קאברים האחד של השני ואתמול לראשונה הופיעו על במה אחת במפגש של שני דורות של המוזיקה הישראלית. בנאי, שביצע בין השאר כמה מהקלאסיקות של כספי, אירח אותו על הבמה בליווי הלהקה - יהוא ירון על הבס, מוטי ביקובסקי בגיטרה, אביב ברק - תופים, צח דרורי בקלידים ורועי חרמון עם חצוצרה וקלידים.

מערב בין קודש וחול

העשייה המוזיקלית של בנאי מוכחת, והוא כבר מזמן לא ילד. באמתחתו חמישה אלבומים מצליחים שהטביעו את חותמם עמוק בתרבות הישראלית. בהופעה הוכח שיש לו גם יכולת להצחיק את הקהל ולפלרטט עמו בין שיר לשיר. ההופעה נפתחה בשיר "ילדים", במילות הקישור הוא ציין שהוריו הגיעו הערב ליטול חלק במופע. הוא המשיך עם "יש לי סיכוי" הנפלא - קול הסופרנו שלו לא נשחק ועם השנים הוא רק משביח כמו יין, ובחוש ההומור המיוחד לו הוא צייין בסופו "אני חושב שגם אשתי כאן הערב". מטבע הדברים השיר "יפה כלבנה" שנושא את שם האלבום החדש הוקדש לה.

"עוד מעט הולך לקרות משהו משמעותי, יבוא איש שכולו פלא", אמר בנאי והעלה לבמה את כספי. הדיסוננס בין הזמר החוזר בתשובה לכספי הבורגני זעק כשהאחד לבוש למעשה כמו חרדי והשני כמו היפסטר תל אביבי. הם פתחו בשיר של כספי - "איך זה שכוכב". בשיר הבא בנאי התיישב וליווה את כספי בנגינה ל"שיר היונה". לאחר מכן הם התחלפו בעמדות, הפעם כספי הנהדר מתיישב מאחורי הקלידים וזורק הערה של הדור הישן אשר מצחיקה את הקהל - "פעם הפסנתרים היו רגילים".

לאחר חצי שעה של הופעה משותפת ומרתקת בנאי נשאר לבד על הקהל וניסה את כישוריו כשניסה לספר בדיחות לקהל. הבדיחות אמנם לא הועברו בצורה חדה וברורה, חלקן היו תפלות, אך יחד עם זאת משעשעות עם הרבה מהחן המסורתי של משפחת בנאי המערבת את ארון הקודש וארגז החול.  

לקראת תום המופע שר בנאי את "מתי נתנשק". שלא תהיה טעות, מתוקף היותו של בנאי בן תורה הוא נבוך לשיר את "אמת אחת תעמוד זקופה", בחלק הזה הוא שתק בחיוך נבוך וכל הקהל השלים את המילים החסרות. ואולי זה בעצם כל הסיפור. יוצר שהתבגר והבשיל עם השנים, אבל בניגוד להרבה יוצרים אחרים, כמו אורי זוהר ושולי רנד, שמתייחסים לעבר שלהם כאל "הימים הרעים שצריך לשכוח" - בנאי בונה עליהם קומה נוספת. הוא מתקשה לבטא את המילים הארוטיות, אך המוזיקה מחברת בין האנשים והקהל קיבל אותו בהרבה אהבה.