עידן חביב כובש את הקהל
בזכות הקול המרגיע, השירים המרגשים, הסיפורים על הדחיות שקיבל כאמן וההומור החד, עידן חביב סוחף את הקהל
עידן חביב כובש, נקודה. הוא כובש אותך מהרגע שהוא עולה לבמה ועד לשנייה שההופעה מסתיימת. הוא כובש אותך בין שיר לשיר עם סיפורים קלילים ומשעשעים על הדרך שלו כאמן וכיוצר שלא היה מוכן לוותר על החלום שלו או במילים של עידן " אם חלום זו מילה גדולה מדי בשבילכם, תקראו לזה 'מה שאתם רוצים להיות'". וכל זה עוד לפני שהגענו לקול הייחודי והמרגיע שלו שסוחף את הקהל.
מצויד בגיטרה, שלושה נגנים וחיוך ביישני עידן חביב עולה לבמת הזאפה בירושלים לקול תשואות הקהל מהבירה. את ההופעה הוא בוחר לפתוח עם "לאבד עניין בזמן" שהוא שיר הנושא של אלבומו השני. במהלך ההופעה עובר חביב בין שירים מהאלבום הראשון לאלו מהאלבום השני ולא פוסח על אף אחד מלהיטיו: "מחכה", "אור אדום", "כמו כל יום" ועוד. על אף שחלק מהשירים בהופעה פחות מוכרים, הקהל מתחבר אליהם בקלות ויכול למצוא את עצמו מזמזם את הפזמון בדרך הביתה.
המוטיב של ההופעה הוא לא לוותר על החלום, כשאת המוטיב הזה מעביר חביב בצניעות מתובלת בהומור חד. הוא מספר איך חברות תקליטים דחו אותו, איך כמעט התפקשש לו שיתוף הפעולה עם עידן רייכל (בשיר "אמא אבא וכל השאר" המקסים) ועל איך לאחר שהוציא את האלבום הראשון הוא מצא את עצמו בכל תוכנית בוקר אפשרית בניסיון לזכות בהכרת הציבור. הוא מספר לקהל בעיקר על חוסר הצלחה ועל רגעים שהיו עלולים בקלות לשבור אותו, אך בכל זאת הוא נמצא היכן שהוא נמצא בזכות המלחמה על החלום או כמו שהוא שר ב"אין פה מקום", שנוגע בדיוק בנקודות הללו, "לא תראו אותי נופל פתאום".
את ההופעה מסיים חביב חשוף, לבד על הבמה, עם השיר "עכשיו או לעולם", שסוחט מהקהל את טיפות הרגש האחרונות לערב זה. בתום ההופעה יכל כל אחד לקבל את אלבומיו של חביב בתמורה לכמה שכיסו מאפשר לו, וזאת בכדי להוריד חומות לא רצויות בינו לבין הקהל שלו. כי בינינו, מה זה כסף?