לנצח יפה ואמיצה: קליפ לזכרה של מיכל ניב
לפני 14 שנים התאבדה שדרנית הרדיו מיכל ניב, והשאירה אחריה עשרות לבבות שבורים של מעריצי תוכניות הרדיו שלה. אחד מהם, ירון אחר, מוציא כעת קליפ מרגש לשיר שנכתב לזכרה
לפני 14 שנה, בינואר 2000, מיכל ניב התאבדה. אולי אושיית הרדיו הכי מסקרנת שהיתה כאן, ובטח אחת מאנשי התקשורת היותר יצירתיים, מקוריים, מעוררי השראה. התכניות שלה, ובמיוחד "היפות והאמיצות" ברדיו ת"א - היו חלק מגל אחר ברדיו שאחרי עידן הרי"ש הלשונית: רענן, לא-מכופתר, משוחרר, מתריס וצוחק כמעט על כל סיטואציה שאפשר לדלות מהעיתון או מהסביבה, ולפני הכל צוחק על עצמו.
זה היה כך, כנראה, לא רק עבור ירון אחר, באותה עת אמן תל-אביבי וצרכן "כבד" של ה'רדיו' הזה, של הצחוק המדבק של מיכל ניב, ושל האופטימיות, שאולי דור שלם נהנה להתרפק עליה.
ואז האופטימיות הזו קיבלה סטירה, או סתירה, פתאומית, ותמונה חדשה הופיעה. מיכל ניב שמה קץ לחייה, ובמקומה באו הפתעה ובלבול. אלפי אנשים, ממקומות שונים, כתבו דברים דומים על קיר וירטואלי, למישהי שרובם לא הכירו ממש, אבל הרגישו אליה קרבה בלתי מוסברת. מיכל ניב היתה, ככל הנראה, חד-פעמית במובן הישיר של המילה.
בדירה ברחוב אבן-גבירול בתל-אביב, לצד גיטרת Ovation, היה דף נייר מקומט ועליו שברי משפטים זמניים שחיכו ל"עיבוד" וסידור מחדש, כדי שיתאימו ללחן שנכתב כמה ימים קודם לכן. הסיטואציה המצערת שנוצרה במפתיע "פתרה" את העניין, ותוך יומיים בא לעולם "מיכלי, תראי כמה באו" - כתגובה הטבעית ביותר שניתן היה לבטא, באותו רגע.
כמעט ולא היו חזרות. השיר פשוט 'התיישב', וההרכב, תחת השם "הארלי וביקורת הגבולות", נכנס לאולפן כדי לארוז אותו. אבל אף אחד מחברי הלהקה כנראה לא ידע מה בדיוק לעשות עם זה, ובסופו של יום כל אחד פנה לדרכו.
מאז, שנה אחרי שנה, נשלחו הודעות דוא"ל מאנשים שונים, ששמעו את השיר, שמתרגשים גם אם לא הכירו את מיכל ניב, ומבקשים לשמוע עוד, או להבין למה אין קליפ, ולמה לא שומעים על "ביקורת הגבולות".
ירון אחר עבר להייטק, והפך בינתיים ל'אמן אינטרנט', שעוסק ביצירת אסטרטגיות מוצר דיגיטליות לאתרים, סטארט-אפים וארגונים שרוצים, בדרכם, לרגש, לעורר או להניע את המשתמשים/צרכנים שלהם. כך עד לפני כחודשיים, אז התגלגלו הדברים עד לחבורה של אנשים מוכשרים במיוחד שהחליטו להפיק קליפ. התוצאה כאן. וגם הדמיון הבלתי מוסבר.
השיר, בסופו של דבר, הוא ביטוי לתסכול על ניפוץ תמונות מציאות "חמימות" שבנינו לעצמנו והצטנפנו תחת האור שלהן, בדרך כלל אופטימי יותר ממה שהיומיום מזמן לנו. בצד הפשוט של הדברים, השיר מדבר על הסירוב העיקש שלנו לקבל פרידה שלא תכננו, ועל הבלבול שכמעט משתק אותנו כשמישהו, שנתפס כל כך מלא חיים ואנרגיות ועליצות ו'כוח' - הופך לאין ברגע. מיכל ניב היתה דוגמא כזו עבור אלפי אנשים, גם כאלו שלא הכירו אותה. די ברור מה זה אומר עלינו, אבל מה זה אומר עליה?
אחר מספר שמציאת השחקנית עבור הקליפ הייתה משימה לא פשוטה. בסופו של דבר, הגיע לשחקנית נועה צפריר, שדומה באופן מפליא למדי לניב המנוחה. "היא לא רק דמתה לה חיצונית. יצאו ממנה על הסט כמויות של רגש שלא ראיתי בשום מקום אחר. היא ממש בכתה והתחברה לסיפור.
את הקליפ ביימה חן בורמן וערך עומרי עובדיה. פתיאן איברהים אחראי על הצילום המרהיב. אחר מספר שאף שוחח עם אמה של ניב, על מנת לבקש את רשותה. היא הסכימה, אך סירבה להרחיב בנושא. "השיר פשוט ישב במגירה וחיכה. כשהעליתי אותו לאתר במה חדשה נדהמתי מכמות התגובות והחשיפה שהוא קיבל. שמחתי שיכולנו להוציא אותו גם בתור קליפ לזכרה".